סיכוני הסביבה –שינויי תפיסה בסקטור הפיננסי ובענף הביטוח

במאה העשרים עבר העולם תהפוכות חסרות תקדים. המהפכה התעשייתית התפשטה במהירות בעולם, ובעקבותיה באו גלי התפתחות טכנולוגיים נוספים הקרויים בשם כולל "המהפכה האחר- תעשייתית"  (Post Industrial Revolution). לגלים טכנולוגיים אלה יש השלכות ענקיות על סביבתנו. קצב השינוי הוא מהיר ביותר וברוב התחומים הוא אף צובר תאוצה. אוכלוסיית העולם שבמשך אלפי שנה דשדשה ברמה קבועה יחסית של כמה מאות מיליוני נפש, גדלה מאד במהלך המאה ה- 19. במהלך המאה העשרים הוכפלה פי 4 (מכ- 1.2 מיליארד לכדי למעלה מ- 6 מיליארד), והיא צפויה להמשיך ולגדול בקצב מהיר בשנים הקרובות.

התפוקה התעשייתית העולמית וצריכת האנרגיה עלו בעשרות מונים במהלך המאה העשרים. התגלו חומרים חדשים שחדרו בקצב מהיר מאד לשימוש נרחב: פלסטיק, מוצרי מזון ותוספי מזון סינטטיים, תרופות (אנטיביוטיקה), חומרי הדברה ודישון. ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה התערבות מסיבית בסביבה: מנהרות, גשרים, סכרים, תחנות כוח, בירוא יערות. אחוז עצום משטח העולם עבר תהליך שינוי פיסי קיצוני. אנו עדים להתפתחות מואצת של התחבורה המוטורית היבשתית, הימית והאוירית. חלק ניכר מאוכלוסיית העולם, והוא גדל והולך, מתרכז כיום בערים, חלקן ערי ענק.  הדור הנוכחי חי ברמת צריכה גבוהה לאין שיעור לעומת הדורות הקודמים, מה שמכלה משאבים במהירות וצורך כמויות אנרגיה אדירות. גידול האוכלוסייה וההתפתחות הטכנולוגית מביאים לידי שימוש מוגבר במשאבי כדור הארץ: מים, אויר, אנרגיה, מחצבים, יערות, בעלי החיים.  

קצב ההתפתחות המהיר והמואץ מביא מצד אחד לשינויים מבורכים: עלית רמת החיים, אפשרות לניצול פנאי, אפשרות השגת מוצרים ושירותים שונים שבעבר הקרוב לא ניתן היה לחלום עליהם, שינויים משמעותיים בתברואה, התארכות תוחלת החיים, שיפורים בתקשורת ובמחשוב שמאפשרים מוצרים פיננסיים מתוחכמים, מחשבים מסוגלים לייצר מכונות חדשות, מאפשרים התפתחות מדעית מואצת, ואפילו מאפשרים שינויים משמעותיים בפוליטיקה, במשפט ובערכים.

לצד התוצאות החיוביות, אנו עדים גם לשינויים עצומים באיזון של סביבתנו, מה שעלול להביא לתוצאות לוואי שליליות ביותר. חלק מהתוצאות השליליות אינו ניתן לצפייה מראש, וההשלכות של שינויים אחרים אינן ברורות. הפרת האיזון יכולה להביא להשפעות גלובליות ניכרות. בשנים האחרונות מרבים לדבר על אפקט החממה הנגרם מזיהום האוויר. סרטו של אל גור לגבי  תופעת התחממות כדור הארץ והשלכותיה מסב את תשומת הלב העולמית לתוצאות החמורות ביותר שעלולות לצמוח מכך. וקיימות כיום נבואות קודרות על הצפוי לנו בעתיד הקרוב. אפקט החממה מתקשר לתופעות כגון אל ניניו ואל ניניה שמשפיעות על האקלים, על הגשמים, ועל הדיג. אפקט החממה עלול לגרום להמסת קרחונים שתביא בעקבותיה להצפת אזורים נרחבים בעולם (כמה מערי החוף הגדולות, הולנד, בנגלדש). במקביל קיימות גם ציפיות של אחרים שיחולו שינויים מקזזים שיחזירו את האיזון. לרוב האנשים, שחשים מידי יום שינוי משמעותי בטמפרטורה (למשל בין הלילה לצהריים), יש קושי להבין ששינוי של 3 מעלות בטמפרטורה הממוצעת בעולם עלול להביא לשינויים כה דרסטיים, ובפרק זמן קצר.

התחממות כדור הארץ אינה  התופעה הסביבתית היחידה. אנו עדים לשינויים משמעותיים נוספים: זיהום אויר ומים, ריבוי פסולת מזהמת על פני הקרקע ומתחת לפני השטח, קרינה, אזילת משאבים חשובים (כגון דלק, מחצבים, מים, קרקע חקלאית) והתייקרותם, העלמות מואצת של מיני צמחים, בעלי חיים ודגה. גורמים אלה מתבטאים בנזקים חמורים – ולעיתים בלתי הפיכים – לסביבתנו, הם מאיימים על בריאותינו, הם מסכנים את הדורות הבאים. הם גם מוליכים לשינויים חברתיים משמעותיים, גלובליזציה ברמה העסקית הפוליטית והחברתית, פשיעה ואלימות, קיטוב משמעותי בין גושים ועוד.

העולם העסקי תופס חלק חשוב בשינוי הסביבתי, כגורם משפיע, אך גם כגורם המושפע מהשינויים. מערכות הכללים של הסביבה העסקית משתנות אף הן במהירות. לצד סטנדרדים חדשים הנוגעים לשקיפות, לחשיפת מידע, לכללי תחרות, לנוהלי יצור ותעסוקה חלים שינויים משמעותיים בתפיסת הניהול, בשיטות העבודה, ובערכים של הפירמה. לצד דרישות גילוי פיננסי גדלות והולכות גוברת היום ההכרה בתפקיד הפירמה להגן על מכלול של גופים מעוניינים (STACK HOLDERS): בעלי המניות, הלקוחות, העובדים והסביבה. ומתפתחים סטנדרדים חדשים הנוגעים בצורך בגילוי נאות של פירמות גם בנושאי היחס לסביבה ולסיכוני הסביבה.

לכאורה, השינויים המרכזיים נוגעים בעיקר לסקטור היצרני (תעשיה, חקלאות, תחבורה ותקשורת)  – שהוא קשור ישירות לאזילת המשאבים, לזיהום, ולאפקט החממה. אך למעשה בשנים האחרונות אנו מוצאים שגם הסקטור הפיננסי בכלל, וענף הביטוח בפרט, נוטל חלק גדל והולך בתהליך הסביבתי.

ענף הביטוח בארה"ב היה אחד מהראשונים שנחשף לבעיות של איכות הסביבה. הדבר מצא את ביטויו בתביעות ענק בנושא נפגעי מחלת האסבסטוזיס. מחלה זו נגרמת משאיפת חלקיקי אסבסט, אשר גורמים במשך עשרות שנים להתפתחות כיבים קשים בריאות. תהליך התפתחות המחלה הוא ממושך, והתביעות כנגד מפעלי האסבסט הגיעו לאחר עשרות שנים מיום החשיפה. התעוררו שאלות רבות: התיישנות, כיצד יזוהה המפעל המזהם שגרם לפגיעה, כיצד יזוהו המבטחים, כיצד יתגברו על בעיית גבולות האחריות ההיסטוריים בפוליסה.

כל זאת נעשה במקביל לשאלות של זיהוי הגורם שיפצה – כאשר יצרנים רבים ומבטחים רבים התפרקו, או לחילופין התמזגו, נקנו או נמכרו על די קבוצות אחרות. הפסיקה בארה"ב הטילה נטל כספי כבד ביותר על המפעלים המזהמים ועל מבטחיהם. תוך מעורבות משמעותית של כמה ממנהיגי ענף הביטוח ובראשם AIG, הוחק ב- 1980 חוק ה- SUPERFUNDאו בשמו המלא (CERCLA) Comprehensive Environmental Response, Compensation, and Liability Act,  זו קרן ענקית של הסוכנות להגנת הסביבה EPA שמטפלת באתרי פסולת ובניקוי זיהומים שהגוף האחראי להם לא זוהה או לא היה מסוגל לטפל בניקיון והחזרת המצב לקדמותו. בהמשך הופיעו תביעות ענק בנושאי זיהומים אחרים (כגון זיהום הדלק הקשה על ידי אקסון וולדס באלסקה 1989) ותביעות בנושא זיהומי נפט בים הצפוני שהביאו לקשיים בשוק הביטוח בלונדון. ענף הביטוח ניסה להתגונן על ידי הכנסת סייגים לפוליסות הביטוח. ומשום כך ענף הביטוח בישראל מתייחס מזה עשרות שנים לעניין סיכוני הסביבה כנושא שאינו נוגע לו.

להערכתי, ההתעלמות של ענף הביטוח בישראל מבעיית הזיהום עלולה להסתיים בבעיה גדולה בעתיד. אחד ממבשרי השינוי בישראל הוא הדיון המשפטי בפרשת המפעלים האלקטרוכימיים במפרץ חיפה. מפעל זה, שהחזיק וייצר חומרים מסוכנים, נקלע לקשיים כספיים ב- 2003. בשעת הקריסה הפיננסית לא נותרו האמצעים לכסות את פינוי השרידים, וניקוי החומרים המזהמים, בעלות מוערכת של כרבע מיליארד ₪.

החלטות של ביהמ"ש כבר הטילו לאחרונה חלק מהנטל לנזקי הסביבה על הבנקים למרות שהיו "רק" נושי המפעל, ולא שיערו שתוטל עליהם אחריות כזו. לא אופתע אם הטיפול בבעיית האסבסט בישראל (זיהום על ידי מפעל ישאסבסט בנהריה, והשימוש הנרחב באסבסט בישראל) תעלה בעתיד לכותרת הדיון הציבורי – עשרות שנים לאחר שעניין זה נדון בארה"ב, ולאחר שנעשה תהליך קפדני של ניקוי ארה"ב מאסבסט (קשה למכור נכס בארה"ב ללא אישור על כך שלא קיימת בעיית אסבסט). באופן דומה לא אופתע אם ענף הביטוח ימצא עצמו מעורב בתשלומי תביעות הקשורות לזיהומי קרקע ומים גדולים על ידי גופים תעשייתיים בישראל.

הטיפול של הסקטור העסקי בנושאים הסביבתיים הולך ותופס תאוצה בעולם בשנים האחרונות. באופן כללי אפשר לומר כי הנושא רק מתחיל לחדור למודעות של הדרגים הניהוליים הבכירים בישראל. בעולם הרחב הולכת ומתפשטת ההכרה באחריות של כל אדם וגוף לסביבה ולצורך להגן על העולם למען הדור הנוכחי והדורות הבאים. כך הולכת ומתגבשת בשנים האחרונות התפישה של SUSTAINABILITY  ובשמה העברי "קיימות". הכוונה היא להבטיח שכל גוף ועסק יטפל בצרכים של הדור הנוכחי תוך כדי השארת הסביבה בלתי פגועה, מתוך דאגה לדור הנוכחי ולדור העתיד. במילים אחרות הכוונה היא לפעול במתן המוצרים והשירותים עד כמה שניתן "מבלי להשאיר עקבות". באופן הדרגתי מתפתחות אמנות אזוריות ומתפתחים תקנים בינלאומיים בתחומים אלה. אימוץ תפישת הקיימות מוצא את ביטויו בעולם בסוגים שונים של חקיקה, אך גם בנטילת מחויבות באופן וולונטרי על ידי גופים שונים.

כמה ארגוני גדולים בעולם כבר הכריזו על מדיניות של "קיימות"מתוך הכרה בחשיבות הצורך ובאחריות החברתית של הארגון והנהלתו, כלפי הארגון עצמו, כלפי בעלי המניות והנושים, כלפי עובדיו, לקוחותיו והסביבה באופן כללי. המניע המרכזי הוא יותר מתוך שינוי "אידאולוגי", ותפישת האחריות הציבורית של הנהלת החברה,  ופחות מהחשש שייתבעו על הפרת חוק או בתביעות לפיצויים כספיים על ידי הנפגעים. ארגונים אלה מקפידים לנצל את האנרגיה בצורה היעילה ביותר, לחסוך בזיהום האוויר והסביבה, לא להותיר פסולת בלתי מנוצלת או בלתי ממוחזרת, לדאוג למחזור המוצרים שלהם בעתיד, וכיוב'. גופים אלה פתקשרים אך ורק עם ספקים ולקוחות שמקבלים עליהם התחייבות דומה.

די שמספר קונצרנים גדולים יפעלו בדרך זו כדי לאלץ עשרות אלפי ספקים ולקוחות ברחבי העולם לאמץ את כללי ההתנהגות הללו אם ברצונם להמשיך לעשות עסקים עם אותם גופי ענק. תעשיות ישראליות, וכן ענפי שירותים, ימצאו עצמם בקרוב מתמודדים עם שאלות אלו, וידרשו לקיים את התנאים המחמירים שנקבעו, למשל, בהוראות השוק האירופי, כי אחרת יצאו ממעגל התחרות. כדאי לשים לב לכך שהשינוי כבר מגיע והפירמות הישראליות תושפענה מכך בין אם הנהלותיהן מאמצות את הגישה החדישה מתוך הכרה אידאולוגית עמוקה, או רק מתוך שיקולי הישרדות... להערכתי, ישראל עדין לא הפנימה את הצורך הזה, ועדין לא התאימה עצמה לכללים הנדרשים כיום בארצות אירופה, ולתפישה הניהולית והחברתית החדשה שמתפשטת היום בעולם במידה גוברת והולכת.

גם בסקטור הפיננסי העולמי מתבלטים גופי ענק שהחליטו לפעול על פי עקרונות אלה. חלקם הצטרפו להצהרת UNEP-IF שהוכנה על ידי האו"ם ב- 1997, וחלקם ניסחו במשותף בשנת 2003 את עקרונות ההשוואה (EQUATOR PRINCIPLES). מוסדות פיננסיים שמאמצים את העקרונות הללו מתחייבים לשקול את מדיניות מתן ההלוואות שלהם, ואת פרמיות הביטוח שהם גובים, על פי מחויבותו של הלקוח למדיניות ההגנה על הסביבה. מתן הלוואה ותנאי ההלוואה מותנים בכך שסיכוני הסביבה הובאו בחשבון, שננקטו אמצעים מעשיים שונים, שיש עמידה בדרישות החוק ובתקנים בינלאומיים וכיוב'. (מובן שמתעוררות כאן שאלות ערכיות ואתיות שונות: מאחר ומדובר בדרך כלל בחברות ציבוריות גדולות, נשאלת השאלה עד כמה מדיניות זו משרתת את האינטרס של בעלי המניות). למיטב ידיעתי עד כה לא הצטרפו חברות ביטוח ישראליות ובנקים ישראליים להסדרים אלו.

מטרת כתבה זו היא להסב את תשומת הלב למספר גורמים שמשנים באופן משמעותי את המעורבות של הסקטור הפיננסי וענף הביטוח בתחום הסביבתי. נושאים אלה עדין לא חדרו במלוא עוצמתם לתודעה של המנהלים והעוסקים בענף, וראוי להסב את תשומת הלב אליהם בטרם ינחתו כהפתעות עם תוצאות קשות.

 המשבר הפיננסי העולמי – ההזדמנות הכלכלית

נזקי הקרה בחקלאות וביטוח נזקי טבע 

על צו ההרחבה לפנסיה חובה

מכון עקירוב לעסקים וסביבה בתל-אביב