חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אחריותו של קבלן להתמוטטות תקרה

הטלת אחריות אישית בנזיקין על אורגן של החברה בהתאם למתווה הנ"ל אינו מעורר שאלות בדבר הרמת מסך ההתאגדות

 

ע"א 6507/11 וע"א 6755/11 שכנגד מפעלי לוקי לבניה בע"מ נגד. ג.ד עיט חברה לשירותים בע"מ, עודד דרוקר וגדעון זלבנסקי

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 11/3/2014

 

על ידי כב' השופטת: א' חיות

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל אחד הערעורים או את שניהם על  פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את תביעתה של המערערת נגד ג.ד עיט חברה לשירותים בע"מ שבנתה את שלד המבנה ונגד שני מנהליה ובעלי מניותיה בשל התמוטטות של תקרת חניון?

 

מייצגים: המערער בע"א 6507/11 והמשיבה בע"א 6755/11: עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי; עו"ד שירי קופפרברג. משיבים בע"א 6507/11 והמערערים בע"א 6755/11: עו"ד עודד גיל

 

בית המשפט העליון דחה את העילה החוזית בערעור אבל קיבל את העילה הנזיקית נגד החברה הקבלנית ונגד אחד המנהלים שהיה אחראי לביצוע עבודות הבניה.

 

מתוך פסק הדין:

 

" המערערת ביססה את תביעתה כנגד חברת עיט ומנהליה על עילה חוזית הנסמכת על הסכם הבניה ועל עילה נזיקית הנסמכת על עוולת הרשלנות. בית המשפט קמא דחה את התביעה על שתי עילותיה ומן הטעמים שיפורטו להלן אני סבורה כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט לפיה אין בידי המערערת עילה חוזית נגד חברת עיט ומנהליה. לעומת זאת, ככל שהדבר נוגע לעילה הנזיקית דעתי שונה ולגישתי קמה למערערת בנסיבות המקרה דנן עילה מבוססת מכוח עוולת הרשלנות הן כלפי חברת עיט הן כלפי דרוקר כמנהלה.

 

ככלל, הסכם מחייב אך ורק את הצדדים לו כמסמך שהוא פרי רצונם של מי שהתקשרו בהסכם ולצדדים שלישיים אין בו חלק. על כן, להוציא חוזים שהם על פי מתכונתם חוזים לטובת צד ג' (ראו סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973), אין לצד ג' הזכות לדרוש מפלוני לקיים התחייבות שהתחייב לה בחוזה אותו פלוני כלפי פלמוני. זאת גם אם צד ג' יש לו אינטרס בביצוע ההתחייבות, שכן התחייבותו החוזית של פלוני לא נעשתה כלפיו (דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים כרך א 41-40 (1991)

 

...

 

לא ראיתי צורך להידרש למניע זה שכן יהא הטעם לכך אשר יהא, התוצאה המשפטית הנובעת מן העובדה שהמערערת הגישה את התביעה היא כי תביעתה של המערערת - ככל שהיא מבוססת על התחייבויותיהם של חברת עיט ושל מי ממנהליה כלפי לוקי ביצוע בהסכם הבניה - דינה להידחות בהיעדר עילה.

 

...

 

דחיית התביעה ככל שהיא נסמכת על העילה החוזית אין בה כדי לשלול מניה וביה את העילה הנזיקית עליה ביססה המערערת את תביעתה (פרידמן וכהן, כרך א, 82-81)

 

...

 

בית המשפט קמא דחה ובצדק את גרסתה של חברת עיט לפיה הצטמצם תפקידה בפרויקט לאספקת כוח אדם בלבד.

 

...

 

לטעמי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי לא מתקיימת במקרה דנן חובת זהירות קונקרטית מצד חברת עיט כלפי המערערת. בניגוד לקביעתו של בית המשפט קמא, המערערת העלתה בטיעוניה את דבר קיומה של חובת זהירות כלפיה מצד חברת עיט. משכך ומשקבע בית המשפט כי חברת עיט פעלה בפרויקט כקבלנית לביצוע עבודות השלד, היה עליו להוסיף ולבחון מהו התפקיד שמילאה המערערת בפרויקט שכן היקף חובת הזהירות החלה על חברת עיט כלפי המערערת לפי דיני הנזיקין בכל הנוגע לקריסת תקרת החניון, נגזר בהכרח מטיב היחסים ששררו בין הצדדים במועד הרלוונטי (ע"א 4493/05 ירושלמי נ' פולריס יבוא כלים בע"מ, פ"ד סב(2) 1, 14, 29-27 (2007)).

 

דומה כי דחיית טיעוני המערערת בדבר הזהות הקיימת בפועל בינה ובין לוקי ביצוע, שהועלו בהתייחס לעילה החוזית, הובילו את בית המשפט קמא בנתחו את העילה הנזיקית אל המסקנה בדבר אי קיומה של חובת זהירות קונקרטית כלפי המערערת. זאת מבלי שהתייחס כלל לטענות ולראיות שהוצגו בפניו בנוגע לתפקיד שמילאה המערערת בפרויקט, כמי שיזמה אותו, כמי שהייתה מעורבת בבנייתו וכמי שראתה עצמה אחראית למתרחש בו (ראו סעיפים 2 ו-18 לתצהיר נבו). בהקשר זה קבע הרי בית המשפט קמא עצמו כבר בסעיף 1 לפסק הדין כי "התובעת יזמה ובנתה בעיר מודיעין שני מגדלי דירות..." (כן ראו חקירתו הנגדית של מנהל המערערת נבו בעמוד 30 לפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2009 מול השורות 32-30). נוכח מעורבותה זו של המערערת בבניית הפרויקט היה בפני בית המשפט בסיס מספיק לקבוע כי מתקיימים בין חברת עיט כקבלנית עבודות השלד ובין המערערת "יחסי שכנות" בכל הנוגע לפרויקט, כי כפועל יוצא מכך קמה חובת זהירות קונקרטית מצד חברת עיט כלפי המערערת לבצע את עבודות השלד באופן מקצועי ומיומן בהתאם לתוכניות הבניה, וכי היה עליה לצפות כי אם תתרשל בביצוע העבודות עלול הדבר לגרום למערערת נזק שבגינו יהיה עליה לפצותה.

 

 ...

 

טענת המערערת לפיה נגרם אירוע הקריסה בשל העובדה שעבודת השלד בוצעה על ידי חברת עיט תוך סטייה מתוכניות הבניה, נסמכת על חוות דעת מקצועית ומפורטת שהציגה המערערת - חוות דעת נדן. המשיבים מצידם לא הציגו חוות דעת נגדית כלשהי ומשכך אני סבורה כי ניתן לאמץ את המסקנה שאליה הגיע המהנדס נדן בהקשר זה ולקבוע כי הסיבה העיקרית לקריסת חלקים מתקרת החניון נעוצה בכך שאחד העמודים שבנתה חברת עיט לא בוצע במקום שנקבע לכך בתוכניות הקונסטרוקטיביות וכתוצאה מכך גדל המפתח המתוכנן בין העמודים בחלק שהתמוטט מ-10 מ' ל-11.76 מ' והדבר הפחית את יכולת הנשיאה של עומס על התקרה.

 

...

 

אחריות המוטלת על חברה בנזיקין כלפי מי שניזוק ממעשיה או ממחדליה, אינה מוציאה את האפשרות להטיל אחריות אישית גם על מי שפעל בשם החברה באותו עניין (אירית חביב-סגל, דיני חברות כרך א 111 (2007) (להלן: חביב-סגל)). סעיף 54(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע בהקשר זה כי "אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס". אחריותו זו של האורגן היא אחריות אישית הנובעת ישירות ממעשיו ומחדליו ואינה תלויה בחבותה של החברה. עמד על כך השופט (כתוארו אז) מ' שמגר בעניין קנדיאן בילדרס באומרו:

 

 

עובדת היותו של פלוני מנהל חברה ולפיכך אורגן שלה אינה קונקלוסיבית לעניין קביעת אחריותו האישית בנזיקין. עצם האחריות בנזיקין והיקפה אינם פונקציה של הקביעה, אם העוולה בוצעה על-ידי אותו אדם כאורגן של חברה או כאדם פרטי. היותו של פלוני בין השאר אורגן של חברה אינו מקנה לו חסינות בנזיקין, ואין הוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של חברה, מקום שנקבע, כי מעשה נזיקין זה או אחר בוצעו על ידו. (שם, בעמ' 256; ראו גם: ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5), 661, 698-697 (1994)) (להלן: עניין צוק אור).

 

חשוב לציין עם זאת כי מנהל חברה אינו אחראי מתוקף תפקידו זה בלבד למעשיהם של בעלי תפקידים אחרים או עובדים של החברה. הוא נושא באחריות אישית אך ורק למעשיו ומחדליו שלו, למשל, כמי שנטל חלק בקבלת ההחלטה לביצוע המעשה או להימנעות מעשייתו, או כמי שסייע, כיוון, הרשה או הורה על ביצועו (ע"א 308/59 שימקין נ' רומנו, פ"ד יד 2396, 2400 (1960); ראו גם: עניין צוק אור, בעמ' 697). במילים אחרות - אין די במעמדו של נושא משרה או מנהל ככזה, על מנת שתקום חובת זהירות אישית שלו כלפי מי שניזוק מהתרשלותה של החברה ובלשונו של השופט ת' אור:

 

בדומה להטלת אחריות נזיקית על מנהל בתאגיד על בסיסים אחרים, גם כאן נדרש כי יתקיימו בנושא המשרה באופן אישי כל היסודות הנדרשים לגיבושה של אחריות נזיקית. בכלל זה נדרש, כי נושא המשרה יחוב לנפגע חובת זהירות אישית. חובת זהירות אישית של נושא המשרה אינה צומחת מעצם הכהונה בתפקיד. לכן, לא ניתן לעגן את חובת הזהירות של דירקטור בתאגיד כלפי צדדים שלישיים על חובתם הכללית של דירקטורים לפקח על פעולות התאגיד, ונדרשים נתונים נוספים המגבשים את חובת הזהירות האישית שלו... קיומם של יחסים מיוחדים בין המנהל לבין הצד השלישי, אשר הביאו לכך שהצד השלישי נתן במנהל המסוים את אמונו ואת ביטחונו כי המנהל, באופן אישי, לוקח אחריות כלפי הצד השלישי (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769, 792-791 (1997) (להלן: עניין מתתיהו); ראו גם: חביב-סגל א, בעמ' 143).

 

עוד חשוב לציין כי הטלת אחריות אישית בנזיקין על אורגן של החברה בהתאם למתווה המתואר לעיל אינו מעורר שאלות בדבר הרמת מסך ההתאגדות השייכות לתחום משפטי אחר (ע"א 393/08 שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פסקה 16 (23.2.2010) (להלן: עניין שגיא)).

 

הנה כי כן, הקביעה לפיה חברת עיט אחראית בנזיקין כלפי המערערת אינה מובילה בהכרח למסקנה כי המשיבים 2 ו-3 אחראים אף הם באחריות אישית כלפיה, אך בשל עובדת היותם מנהליה של חברת עיט. משכך יש להוסיף ולבחון האם המשיבים 2 ו-3 או מי מהם היה מעורב בביצוע עבודות השלד בפרויקט בכלל ובעבודות השלד הקשורות בחניון בפרט, והאם ניתן בשל כך לייחס למי מהם אחריות אישית לאופן הרשלני שבו בוצעו עבודות אלה כמפורט בחוות דעתו של המהנדס נדן.

 

מן הראיות שהוצגו עולה כי יש להבחין בהקשר זה בין דרוקר לזלבנסקי. בסעיף 2 לתצהיר דרוקר (מוצג 5 למוצגי המערערת) מציין דרוקר מפורשות כי זלבנסקי לא היה מעורב כלל בפרויקט הנדון וכלשונו:

 

מאחר ואני הייתי הממונה הפעיל מטעם עיט על העבודות שבוצעו בפרויקט "מגדלי לוקי" הנני נותן תצהיר זה בשמי ובשמו של מר גדעון זלבנסקי אשר לא היה מעורה בפעילות עיט באתר הנ"ל.

 

גרסתו זו של דרוקר נתמכת גם באמור בהסכם הבניה שם הוגדר דרוקר כ"מנהל הקבלן" (ראו עמוד 9 להסכם הבנייה).

 

מן האמור ניתן ללמוד כי בעוד שדרוקר פעל על פי עדותו שלו כמנהלה של חברת עיט לצורך הפרויקט, זלבנסקי לא היה מעורב בו כלל ומשכך ועל פי ההלכות שפורטו לעיל, אין בסיס להטלת אחריות אישית על זלבנסקי במקרה דנן. שונה הדבר באשר לדרוקר. דרוקר העיד על עצמו כי הוא זה אשר פעל מטעם חברת עיט לצורך ביצוע העבודות בפרויקט ואף הגדיר את תפקידו כמי שהיה "הממונה הפעיל מטעם עיט על העבודות שבוצעו בפרויקט 'מגדלי לוקי'" (ראו לעניין זה גם עמודים 140-139 לפרוטוקול הדיון בפני בית המשפט קמא מיום 16.9.2010). בהינתן עובדה זו ומשנקבע כי חלק מעבודות השלד בחניון בוצעו ברשלנות וגרמו לקריסת התקרה, יש להטיל אחריות אישית להתרשלות זו גם על דרוקר לפי העקרונות שהותוו לעיל, כמי שהיה מעורב באופן אישי ופעיל מטעם חברת עיט בביצוע אותן עבודות ומשנסתרה גירסת דרוקר כי תפקידה של חברת עיט בפרויקט הסתכם באספקת כח-אדם בלבד. "

 

 

 

פסק הדין באתר בית המשפט העליון.

עבור לתוכן העמוד