חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פגיעה ממערבל בטון כתאונת דרכים

בעניין זה חלה החזקה המרבה בדבר "ניצול הכח המכאני" של המשאית והתובע נפגע בתאונה המהווה "תאונת דרכים"

 

תא  19025-11 טודור דואגה נ' מחמד סביח

 

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

 

פסק הדין החלקי ניתן ביום: 15/2/2012

 

על ידי כב' השופטת: בלהה טולקובסקי

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבוע, כי פציעתו של עובד זר ממולדובה, כתוצאה מתאונה שארעה לו במהלך עבודתו, עת ידו נתפסה, במערבל בטון מהווה תאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד?

 

רקע: הנפגע הגיש תביעה כנגד המעביד, הבעלים של מערבל הבטון שפגע בו והחברה שהיא בעלת המשאית עליה הורכב מערבל הבטון וחברות הביטוח שביטחו אותם. התביעה הוגשה לפי דיני הנזיקין ולפי חוק הפלת"ד, כפי שיכריע בית המשפט לגבי הדין החל על התביעה.

 

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי חוק הפלת"ד חל במקרה הנדון בשל השימוש שנעשה בכוח המכאני של הרכב.

 

 

מתוך פסק הדין:

 

"האם מדובר ב"תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים

"תאונת דרכים" מוגדרת בסעיף 1 לחוק הפיצויים כ "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה... או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי...".

נוכח קביעתי כי ידו של התובע נתפסה במערבל הבטון, אשר היה בפעולה כל אותה עת, חלה החזקה החלוטה  בדבר "ניצול הכוח המכאני"  - ואפרט את דברי.

 

בפסק הדין בענין רע"א 8061/96 עוזר נ' אררט חברה לביטוח, פ"ד נ (3) 532 (להלן: "פרשת עוזר"), נפסק מפי  כב' הנשיא ברק כי  החזקה החלוטה בעניין "ניצול הכוח המכאני של הרכב", מכוונת לכל אותם מקרים בהם הרכב הוא "רב תכליתי". דהיינו, רכב אשר על פי יעודו המקורי, מיועד לא רק לנסיעה אלא גם לפעולות נוספות המנצלות את כוחו המכאני ובלבד שאותה עת "לא שינה הרכב את ייעודו המקורי"


בע"א 6000/93 עזבון המנוח פואז קואסמה ואח' נ' רג'בי פ"ד נ (3) 661 (להלן:"פרשת קואסמה"), נקבע כי על פי הגדרת החזקה המרבה, בדבר ניצול הכח המכאני, נדרשים חמישה תנאים (1) "מאורע"; (2) שנגרם "עקב"; (3) "ניצול הכוח המכאני"; (4) של "הרכב"; (5) בעת הניצול "לא שינה הרכב את ייעודו המקורי".

בענייננו, מדובר במשאית עליה מורכב, דרך קבע, מערבל בטון, כפי שאישר הנהג בעדותו: "המערבל מותקן דרך קבע על המשאית. זו משאית שמיועדת שיתקינו עליה מערבל בטון" (עמ' 15 פרוטוקול, כן ראה הגדרת הרכב, ברשיון הרכב, נספח ב' לנ/2, "משא מערבל בטון").מכאן שמדובר ברכב  דו-יעודי, המשמש הן ליעוד תחבורתי - הובלת בטון והן לייעוד שאינו תעבורתי - ערבול הבטון, המתבצע באמצעות מנוע נפרד.

 

אין  מחלוקת כי מנוע המערבל, עבד בעת ארוע התאונה. המחלוקת מתמקדת בשאלה האם גם מנוע המשאית, עבד באותה עת. הנהג העיד כי דומם את מנוע המשאית. מאידך התובע העיד כי הינו מניח

שמנוע המשאית עבד "לפי הרעש".  עדותו של התובע, בעניין זה, הינה בגדר עדות סברה והתובע לא עמד בנטל להוכיח הטענה כי מנוע המשאית עבד, בעת ארוע התאונה  - אלא שאין בכך רבותא.

 

עצם העובדה שמערבל הבטון, הופעל על ידי מנוע עצמאי ונפרד מזה המשמש את  המשאית לצורך השימוש התחבורתי, אין בה כדי לשלול את תחולת החזקה המרבה בדבר "ניצול הכח המכאני", ראה לעניין זה, רע"א 6779/97 מנופי יהודה בע"מ נ' מזל עבודות מתכת, פ"ד נו (1) 721, שם נקבע כי חזקת "ניצול הכח המכאני", חלה גם במצב בו הכח המכאני שנוצל, מקורו במנוע נפרד מן המנוע המשמש ליעודו התעבורתי של הרכב, וכדברי כב' הנשיא ברק: "... חזקת "ניצול הכח המכני" חלה בהתקיים שאר התנאים שבה - גם במצב בו הכוח המכני שנוצל ברכב הדו ייעודי, מקורו היה במנוע נפרד מן המנוע המשמש לייעודו התעבורתי של הרכב. משכך הם פני הדברים ונוכח קביעה זו, מתבקשת המסקנה כי אין מניעה להחיל החזקה החלוטה בעניין ניצול הכח המכני, ככל שהדבר אמור בעובדה כי לרכב היו שני מנועים נפרדים".

 

כן ראיתי להוסיף ולקבוע כי התאונה נגרמה "עקב" ניצול הכח המכאני של הרכב שכן התובע נפגע כשידו נתפסה במערבל ונמעכה, דהיינו שהפגיעה ארעה עקב תנועת המערבל  שמקורה בניצול הכח המכאני של מנוע המערבל.

... 

הרכיב האחרון, בהגדרת החזקה המרבה בדבר "ניצול הכח המכאני", מחייב לבדוק האם בעת ניצול הכח המכני, לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. בעניין זה נפסק, בע"א 7481/00 פטאפטה ואח' נ' יאסר עבדאללה אבו עבד, פ"ד נו (3) 707 כי "החזקה הרואה במאורע שהתרחש עקב ניצול הכח המיכני של הרכב תאונת דרכים חלה רק מקום בו לא שינה הרכב, בעת השימוש את ייעודו המקורי... היא חלה רק באותם מקרים בהם יש לרכב יעוד מקורי דו תכליתי, או רב תכליתי ומקום בו נגרם הנזק עקב ניצול הכח המכני, ליעודו המקורי - הלא תעבורתי...". בענייננו, מדובר במשאית עליה הורכב, דרך קבע, מערבל בטון.  התאונה ארעה בעת שימוש במערבל הבטון ומכאן שבעת ארוע התאונה,  הרכב  לא שינה את יעודו המקורי, הלא-תעבורתי.
 
סופו של יום  -  ראיתי לקבוע כי חלה בענייננו החזקה המרבה בדבר "ניצול הכח המכאני" של המשאית וכי התובע נפגע בתאונה המהווה על פי נסיבותיה, "תאונת דרכים", כמשמעה בחוק הפיצויים."

עבור לתוכן העמוד