חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פסיקה: תביעה נזיקית כנגד בעל האופנוע בשל נהיגה ללא ביטוח חובה

השופט צ' זילברטל: טענת המשיבים היא, שאי עשיית הביטוח על-ידי המבקש והעובדה שהתיר לנפגע לעשות שימוש בקטנוע, הביאו לכך שהנפגע לא יכול היה להיפרע ממבטח הקטנוע על פי חוק הפיצויים ולפיכך הוא תבע את המשיבים.
26/08/2015

 

 

רע"א  1665/15 משה אטיאס נגד דניאל רוסו ו"שומרה" חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 26/8/2015

 

ע"י כב' השופט: צ' זילברטל

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את בקשת רשות ערעור של בעל האופנוע על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשת רשות ערעור שהגיש על החלטת בית משפט השלום שדחה את בקשתו לדחות על הסף את הודעת צד ג' שהוגשה נגדו בשל כך שהתיר נהיגה באופנוע לאדם שלא היה מבוטח בביטוח חובה?

 

רקע: הנפגע בתאונת דרכים נהג באופנוע שהיה בבעלותו של בעל האופנוע כאשר ביטוח החובה לא כיסה  את נזקיו של הנפגע. בהיעדר ביטוח חובה לרכב, הגיש הנפגע , תביעת נזיקים נגד הנהג הפוגע (הוא המשיב 1) ונגד חברת הביטוח שלו (היא המשיבה 2) בהתאם להוראת סעיף 8(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הנתבעים, שלחו לבעל האופנוע – הודעת צד ג', בטענה כי עליו לשפות אותם, לו יחויבו בפיצויים בגין נזקיו של הנפגע, שכן הוא לא דאג לבטח בביטוח חובה את נהיגתו של הנפגע, ואף אפשר לנפגע לנהוג באופנוע ללא ביטוח.

הנפגע הגיש לבית משפט השלום בקשה לדחות על הסף את ההודעה שהוגשה נגדו, בטענה כי לא קיימת עילה המצדיקה את הגשת ההודעה וכן כי לא קיימת בינו לבין המשיבים כל יריבות.

 

בית המשפט העליון דחה את הבקשה

 

מתוך פסק הדין:

 

 

"טענת המשיבים היא, שאי עשיית הביטוח על-ידי המבקש והעובדה שהתיר לנפגע לעשות שימוש בקטנוע, הביאו לכך שהנפגע לא יכול היה להיפרע ממבטח הקטנוע על פי חוק הפיצויים ולפיכך הוא תבע את המשיבים. כלומר, רשלנותו של המבקש והפרת חובה חקוקה על ידו גרמו נזק למשיבים, ועל כן הם רשאים לתבוע שיפוי מהמבקש, היה והם יחויבו לפצות את הנפגע. אין ההודעה לצד השלישי שנשלחה למבקש נובעת ישירות מתאונת הדרכים, אלא מכך שבמחדליו ובמעשיו הוא יצר "תאונה משפטית" שגרמה נזק למשיבים. בזהירות המתחייבת ייאמר שאין לומר על הטענה שהיא מופרכת מעיקרא, ונראה שגם אין מדובר, על פני הדברים ומבלי להביע כל עמדה לגופן של הטענות, בטענת סף שסיכוייה להתקבל נעלים מכל ספק ושלפיכך ממש מתבקש לקבלה לאלתר. מעבר לכך - גישת הפסיקה היא שאין לסלק תובענה על הסף "אלא במקרים נדירים בהן התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה" (עניין גולד, פסקה 7).

 

בנוסף - כידוע, אין לבעל דין זכות קנויה שטענה מסוימת, גם אם היא טענת סף (או טענה מקדמית) באופייה, תידון תחילה, או שבית המשפט ידון תחילה דווקא בטענותיו הטרומיות (רע"א 8460/12 יצחקי נ' אלקלעי (31.1.2013); רע"א 1678/15 שירותי בריאות כללית נ' עזבון אדלר (20.4.2015); י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, 1995, סעיף 331, בעמ' 411). לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בעניין סדר בירור המחלוקות ואין מקום להתערב בשיקול דעת זה, אלא במקרים חריגים.

 

 סוף דבר, הבקשה נדחית."

 

עבור לתוכן העמוד