חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

היפגעות ילדים בתאונות דרכים במגזר הערבי

פורסם ביום 18/5/2011

החוקרים בחרו את שפרעם המאופיינת בשיעור גבוה יחסית של תאונות בהן מעורבים הולכי רגל
18/05/2011

 

 

 

היפגעות ילדים בתאונות דרכים במגזר הערבי: זיהוי המאפיינים של הנפגעים ודרכים להקטנתם

 

המחקר נערך בתמיכת קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח

 

החוקרים: פרופ' יורם שיפטן וד"ר ופא אליאס - המכון לחקר התחבורה, הטכניון


 

פרופ' יורם שיפטן

דר' ופא אליאס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המחקר בתמצית

היפגעות ילדים הולכי רגל בתאונות הדרכים היא מקור דאגה בכל העולם ונטל על בריאות הציבור. הולכי רגל במגזר הערבי מהווים 30% מסך כל הנהרגים בתאונות דרכים, בעוד שילדים בגילאים 14-0 במגזר זה מהווים כ- 60% מסך כל הולכי רגל הנהרגים בתאונות דרכים, בערך פי 8 יותר מאחוז הילדים הנהרגים באותו גיל במגזר היהודי. לאור עובדה זאת, ניסו בשנים האחרונות במספר מחקרים לבחון את תופעת היפגעות ילדים בתאונות במגזר הערבי במטרה לשפר את רמת בטיחות הילדים בכבישים, אבל עדיין לא נמצאו מחקרים שניסו לבחון את היפגעות הילדים ברמת הפרט.

המחקר הנוכחי עוסק בהיפגעות ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים במגזר הערבי. מטרת העל של המחקר היא למצוא דרכים להפחתת היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים בקרב ילדים במגזר הערבי על ידי האמצעים הבאים:

איתור קבוצות הילדים הפגיעים יותר לתאונות תוך הבנת ההשפעה של התהליכים הדמוגרפיים והסוציו-כלכליים על הסיכוי להיפגעות הילדים בתאונת הולכי רגל.

איתור מאפייני הפעילויות של ילדים החשופים יותר לתאונות על ידי פיתוח מדד היחשפות לסיכון היפגעות הילדים בתאונות דרכים כהולכי רגל.

זיהוי ליקויים ומחסור במודעות הילדים וההורים להיפגעות בתאונות דרכים וזיהוי דפוסי התנהגות לא בטיחותית הן של הילדים והן של ההורים.

הסקת מסקנות לתמיכה בבניית תוכנית התערבות להפחתת היפגעות הילדים בתאונות דרכים כהולכי רגל במגזר הערבי לצורך שינוי נורמות ההתנהגות של הילדים ושל הוריהם והעצמת מודעות הקהילה לנושא תאונות דרכים.

המחקר התמקד בעיר שפרעם, המאופיינת בשיעור גבוה יחסית של תאונות דרכים בהן מעורבים הולכי רגל כחקר אירוע, ובנוסף בעפולה כעיר יהודית בסדר גודל ומעמד סוציו כלכלי דומה כעיר בקרה. מחקר זה הינו בעל מרכיבים שונים ועל כן נעשה שימוש בשיטות ובבסיסי נתונים שונים. הנתונים כוללים נפגעים בתאונות דרכים במגזר הערבי והיהודי בישראל, נפגעים בתאונות בשפרעם ובעפולה שנאספו משני מקורות: משטרת ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לצורך בחינה מעמיקה ברמת הפרט של קבוצות הילדים שנפגעו מתאונות הולכי רגל השתמשו החוקרים בנתונים שנאספו מסקר שערכו במסגרת מחקר זה  אשר כללו שאלות על מאפיינים דמוגראפיים וסוציו כלכליים, עמדות ההורים ויומני נסיעות. הסקר הכיל שני מדגמים: הראשון מדגם אקראי שכלל 120 משקי בית, והשני מדגם המכוון לילדים הנפגעים בתאונות הולכי רגל שכלל  79 משקי בית. בנוסף לכך, באמצעות תיקי המשטרה זיהו החוקרים את סיבת התאונה ואת מיקומה במטרה לבדוק בעיות וליקויים בסביבת התאונה, במיוחד במקומות עם שכיחות גבוהה להתרחשות תאונות.

לניתוח הנתונים ולבדיקת הקשרים בין המאפיינים השונים של הפרט המעורב בתאונת הולך רגל לבין המעורבות בתאונות הדרכים, השתמשו החוקרים הן בסטטיסטיקה תיאורית והן במבחני השערות לבחינת המובהקות של ההשפעות השונות. בנוסף לניתוח האגרגטיבי, פיתחו  החוקרים מודל סיכון דיסאגרגטיבי להיפגעות ילדים בתאונות דרכים של הולכי רגל שמסביר את  ההסתברות למעורבות  ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים. החידוש של מודל הזה הוא בבחינה ברמת הפרט של הקשר בין מעורבותו בתאונות הדרכים ולבין התכונות הדמוגרפיות והסוציו-כלכליות שלו תוך התחשבות בדפוס הפעילות היומית של אותו הפרט. המודל מנסה להסביר גם את הקשר בין מיקום משק הבית במרחב לבין הסיכויים למעורבותם של הילדים בתאונות הדרכים, שכן מיקום המגורים יכול להשפיע על דפוסי הפעילויות ועל דפוסי הנסיעות שלהם וגם על סוג הכבישים שהילדים הולכים בהם, כל אלה יחד עלולים להשפיע על הסיכון למעורבות בתאונות הדרכים.

מסיכום ממצאי המחקר ניתן להסיק, כי דפוסי הפעילות היומית של הילד משפיעים על הסיכויים להיפגעותו בתאונות דרכים של הולכי רגל. התוצאות מצביעות גם על קשר מובהק בין המאפיינים הדמוגראפיים והסוציו-כלכליים של הילד לבין הסיכון למעורבותו בתאונות הולכי רגל. כמו כן, יש לאזור המגורים ולשימושי הקרקע השפעה על מעורבות ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים.

ממצאי המחקר מראים, כי היפגעות ילדים הולכי רגל בתאונת דרכים היא פועל יוצא ממידת היחשפותם לסיכון המושפעת  ממגוון גורמים שביניהם מאפייניהם של הדרך, הנהג, הרכב, הסביבה והילד הנפגע. בהתאם, שיפור רמת הבטיחות והפחתת היחשפות הילדים לסיכון מצריך גישת התערבות כוללנית, שלוקחת בחשבון את כל הגורמים והמערכות שביחד יכולים להוביל לשינוי משמעותי ברמת הבטיחות של ילדים הולכי רגל בטווח הקצר ובטווח הארוך.

 

מחקרים נוספים מאת פרופ' שיפטן:

 

אכיפה עצמית של מהירות הנסיעה

 

הגורמים המשפיעים על מעורבות יתר של האוכלוסייה הערבית בתאונות בדרכים הבין עירוניות

 

עבור לתוכן העמוד