חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אוריינטציה קוגניטיבית לנהיגה בטוחה

המחקר פורסם ביום 14/10/2009

לפי מכלול המוטיבים שנמצאו בצבר האמונות המצבי ניתן להבחין בין נהגים מסוכנים לבין נהגים בטוחים
14/10/2009

אוניברסיטת תל אביב הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון

החוג לפסיכולוגיה

 

עליזה  כרמל

העבודה מוגשת כמחקר לקבלת תואר שלישי

פברואר 2009

 

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח. 

 

 

המחקר בתמצית

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2003, ל-90% מתאונות הדרכים עם נפגעים קדמה עבירת נהג; חלק מהעבירות קשורות בליקויים בידע וביכולות הנהיגה  וחלקן  בחוסר מוטיבציה של הנהג להשתמש בידע וביכולת ולנהוג באופן בטוח. בקורסים ללימוד נהיגה (תיאוריה) ובקורסים ל"נהיגה מונעת" המיועדים לנהגים שקיבלו דו"חות יש התמקדות בידע  הדרוש לנהיגה. בשיעורי הנהיגה האישיים עוסקים בעיקר בידע הקשור בנהיגה עצמה ובמיומנויות הביצועיות של הנהג, אך אין בהם התייחסות מעמיקה למוטיבציה לנהיגה בטוחה. המחקר הנוכחי עוסק במוטיבציה לנהיגה בטוחה ובתנאים להיווצרותה. מטרת המחקר היא למצוא אילו אמונות מכוונות למוטיבציה לנהיגה בטוחה; ובכך, לאפשר הבחנה בין נהגים בטוחים לנהגים מסוכנים והגברה של מוטיבציה זו.

המחקר מבוסס על תיאורית האוריינטציה הקוגניטיבית של קרייטלר וקרייטלר  (1976), העוסקת בתכנים ובתהליכים קוגניטיביים המכוונים התנהגות. "צבר אמונות" הוא מושג מרכזי בתיאוריה זו; זהו מכלול של דעות סובייקטיביות שיש לאדם בנושאים  הרלבנטיים לפעולה או למצב הנדונים (מוטיבים). הצבר כולל אמונות מ-4 סוגים (אמונות כלליות, אמונות על נורמות, על עצמו ועל מטרותיו של היחיד) בכל המוטיבים הללו. אמונה עשויה לתמוך בכוונה לפעולה או לעכב אותה. סיכום הכיווניות של כל האמונות בצבר יוצר כוונה התנהגותית (מוטיבציה לבצע או לא לבצע את הפעולה). תכנית פעולה מתאימה ויכולת לפעול בכיוון זה יאפשרו הוצאת הכוונה ההתנהגותית לפועל. המחקר דן בצבר האמונות המכוון למוטיבציה לנהוג בצורה מסוימת; או בטוחה, או לחילופין לנהיגה מסוכנת.

"נהיגה בטוחה" ו"נהיגה מסוכנת" הוגדרו במחקר על פי מדדים אחדים: מספר תאונות עם נפגעים שהנהג היה מעורב בהן, מספר דו"חות משטרתיים על עבירות תנועה, שכיחות עבירות בשעת נהיגה (בדיווח עצמי) וביצוע עבירות בפועל בשעת נהיגה. המדד האחרון נבדק תוך כדי מעקב בפועל אחר נהגי מוניות שהוזמנו לנסיעה שגרתית.

תיאוריות אחדות דנו בקשר בין עמדות להתנהגות וחלקן מצוטט במבוא למחקר עצמו; אולם, הניבוי והשינוי של התנהגויות במחקרים המבוססים על תיאורית האוריינטציה הקוגניטיבית יעילים במיוחד בהשוואה למחקרים אלה. ההסבר ליתרון זה מבוסס על העובדה שרק במחקרים המבוססים על תיאוריה זו נעשה ניסיון שיטתי לבדוק מירב המוטיבים הרלבנטיים להתנהגות הנחקרת ונבדקו בהם אמונות בכל ארבעת הסוגים של האמונות המרכיבים את הצבר. בכל אחד מהמחקרים האחרים הייתה התייחסות להתנהגויות מסוכנות ספציפיות, לחלק קטן ומסוים של המוטיבים הרלבנטיים ורק לחלק מארבעת סוגי האמונות.

במחקר הנוכחי הייתה התייחסות לשני סוגים של צברי אמונות: צבר אמונות "כללי" שכלל אמונות במוטיבים הרלבנטיים, אך לא התייחס דווקא למצבי נהיגה (לדוגמא: נטילת סיכון בתחומים שונים, כמו בדוגמא לעיל) וצבר אמונות "מצבי" שמתייחס במיוחד לאמונות ביחס למצבים אלה.

במחקר נמצא צבר אמונות הקשורות במצבי נהיגה, הכולל אמונות מארבעת סוגי האמונות, ב-13 מוטיבים שונים במצבי נהיגה. הנושאים שנמצאו מבחינים בין נהגים "בטוחים" ל"מסוכנים" הם: שמירה על הזכויות בדרך, שמירה על חוקי התנועה, נטילת סיכון בנהיגה, הערכת תוצאות של פעולה, מודעות למוות, שליטה ברגשות, חיפוש אחר ריגושים, התחשבות במגבלות, הצטופפות (צורך במרחב אישי), נחישות להגיע ליעד, יחס לעונש, מהירות והכחשה. הכיווניות של הצבר ה"מצבי" אפשרה להבחין באופן מובהק בין נהגים בטוחים לנהגים מסוכנים ונמצאת במתאמים מובהקים עם מדדי הנהיגה השונים. נמצא מתאם של 0.4 (מובהק ברמה של 1%) בין האוריינטציה הקוגניטיבית בצבר זה לבין מעורבות בתאונות עם נפגעים, ובין הצבר לבין שכיחות של ביצוע עבירות תנועה. נמצא מתאם של 0.324 בין האוריינטציה הקוגניטיבית לבין שכיחות עבירות בפועל בשעת נהיגה בפועל תחת מעקב.

נדונו גם קשרים של משתנים נוספים (כגון גיל, מגדר, כמות נהיגה, שנות החזקה ברישיון ונהיגה במסגרת צבאית) לבין בטיחות בנהיגה והאמונות הקשורות בה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות שונות הנבדלות במשתנים אלה. בבדיקת מתאם מרובה בנוסף למתאם בין האוריינטציה של צבר האמונות המצבי לבין מסוכנות בנהיגה, נמצא רק משתנה "כמות נהיגה" בעל תרומה משמעותית לניבוי טוב יותר.

נבדקו גם קשרים בין מדדי הנהיגה השונים ונמצא מתאם מובהק (1%) בין מעורבות בתאונות עם נפגעים לבין שכיחות עבירות. נבדקה העקביות בדיווח העצמי לגבי מעורבות בתאונות עם נפגעים (מתאם 0.7 בין דיווחים בהפרשי זמן של כשבועיים) ולגבי שכיחות עבירות (0.75).

מסקנת המחקר היא שנהיגה בטוחה קשורה במכלול המוטיבים שנמצאו בצבר האמונות המצבי. צבר זה נמצא יעיל ביותר להבחנה בין נהגים מסוכנים לבין נהגים בטוחים.

 

 

עבור לתוכן העמוד