מהו עיסוק סביר אחר בביטוח א.כ.ע?

ע"א 1683-08 סלוצקר פולה נגד אליעזר בר לב וכלל חברה לביטוח בע"מ

בית משפט: המחוזי בתל אביב – יפו

פסק הדין ניתן  ביום: 7 מרץ 2010

על ידי:  כב' השופט  ד"ר ורדי

עניינו של פסק הדין:  מהו "עיסוק סביר אחר" על-פי ביטוח אובדן כושר עבודה ומה משמעותה של הסבה מקצועית שעושה המבוטח למקצוע אחר, כאשר הכנסתו לאחר ההסבה עולה בהרבה על הכנסתו מהמקצוע בו היה מבוטח?  

רקע: מדובר בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום שדחה את תביעתה של המבוטחת, שהיא מאמנת טניס שולחן במקצועה לקבל תגמולי ביטוח בשל אובדן כושר עבודה במקצועה בעקבת פציעתה בתאונת דרכים כאשר בפועל הצליחה לעשות הסבה מקצועית לעבודה בתיווך דירות והשתכרותה במקצוע החדש עולה על בשכר שקיבלה כמאמנת טניס שולחן.  חברת הביטוח טענה, להגנתה, כי המבוטחת לא רכשה כיסוי כנגד אובדן כושר עבודתה במקצועה הספציפי כמאמנת טניס שולחן ולאור העובדה שלא איבדה את כושרה לעבוד בעיסוק סביר אחר, אינה זכאית לתגמולי ביטוח.

הערעור נתקבל בחלקו, וחברת הביטוח חויבה לשלם למבוטח תגמולי ביטוח עד ליום תחילת עבודתה כמתווכת דירות.

בית המשפט בחן את משמעותו של "עיסוק סביר אחר":

הנוסח לפי הפוליסה הנדונה: "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, לעניין נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו ולהכשרתו...".

ציטוט ואזכור פסיקה:

רע"א 2964/07 צבי תל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ

ע"א 61/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אבני

ע"א (ת"א) 1322/07הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' סלוצקי

ע"א 572/89 מוסה עדני ובניו נ' סהר חברה ישראלית לביטוח:

"ההרחבה לכל מקצוע סביר, המאפשר למבוטח להישאר במסגרת מעגל העבודה, נוטלת למעשה את המשמעות מדרישת ההתאמה לניסיון, להכשרה ולהשכלה של המבוטח המסוים" ולכן "... יש לפרש "נסיון", "הכשרה", ו"השכלה", כבעלי זיקה לעיסוקו של המבוטח לפני  ה"אירוע הביטוחי."

ע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, מטרתו של הביטוח כנגד אובדן כושר עבודה:

"כי יאבד המבוטח את יכולתו לעבוד ולהשתכר למחייתו עקב תאונה או מחלה, תשלם חברת הביטוח למבוטח פיצוי חודשי קבוע. תשלום זה אמור להבטיח למבוטח הכנסה חודשית קבועה, המהווה תחליף להכנסה מעבודה שהיה יכול לבצע אלמלא התאונה או המחלה שבעקבותיהן נשללה יכולתו להשתכר".

"בנוסף, נקבעו בפס"ד חסון מספר מבחני עזר המסייעים בבחינת קיומו של התנאי ל"עיסוק חלופי" ואלו הם:

1. העיסוק הסביר האחר הולם את השכלתו, הכשרתו ונסיונו של המבוטח.
2. העיסוק האחר עולה בקנה אחד עם מכלול ההקשרים התעסוקתיים של עבודתו הקודמת של המבוטח.
3. עיסוק שכל אדם סביר בעל נתונים ורקע הזהים לאלה של המבוטח היה רואה בו עיסוק חלופי שווה ערך לעיסוקו הקודם.
4. העיסוק האחר אינו פוגע באופן משמעותי בכושר ההשתכרות ומתאים לאורח חייו של המבוטח.
5. עיסוק סביר מבחינה אובייקטיבית (יבחן בהתאמתו לאדם סביר בעל נתוני השכלה והכשרה כמו של המבוטח) וסובייקטיבית (העיסוק יתאים לאורח חייו ונטיותיו התעסוקתיות של המבוטח).
6. סוג ההתמחות- ככל שסוג ההתמחות צר יותר והעובד הגיע למיומנות גבוהה יותר, כך יקשה למצוא לאותו עובד עיסוק סביר שאינו דומה דמיון רב לעיסוקו הקודם, ולהפך.
7. אין הכרח בקיומו של קשר הדוק בין עיסוקו של המבוטח בעבר לבין העיסוק הסביר המצויין בחוזה הביטוח ודי בזיקה ולא זהות, ואין הגבלה לביצוע אותן פעולות ממש."

 לסקירת הדחייה של בקשת הערעור בעליון

 עודכן ביום 12/5/2010 שעה 08.10