חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

חנוכה- התביעות הנובעות מנזקי שריפה ואש

גורמים שכיחים לפרוץ שריפה הם, נרות, מכשירי חשמל, משחקי ילדים, מתקני הסקה וחימום, רשלנות, חוסר זהירות והצתות בזדון
25/07/2011

 

 

עו"ד איילת סבאגחנוכה חג האורות והנרות קרב ובא עלינו לטובה. הדלקת נרות חנוכה עלולה להסתיים בארועים מצערים שסופם נזקים לגוף ולרכוש.

 

בראש ובראשונה מומלץ להגביר את המודעות לכל נושא בטיחות אש.

 

מאמר זה עוסק בזכויות ששלובות בנזקים מסוג זה.

 

גורמים שכיחים לפרוץ שריפה הם, בין היתר, נרות, מכשירי חשמל, משחקי ילדים, מתקני הסקה וחימום, רשלנות, חוסר זהירות והצתות בזדון.

 

נפתח בדוגמא. מעשה שהיה כך היה: חן שחר שכר את שרותי של הקבלן גד עטיה על מנת להוביל טרקטור שבבעלותו ממקום למקום. חן שחר ביקש מהקבלן שיוביל את הטרקטור כאשר מנועו דולק וכך היה. בעת ההובלה ניצת הטרקטור ועלה באש. חן שחר תבע מהקבלן פיצוי עבור נזקי הרכוש שנגרמו לו בטענה שהקבלן נשכר לצורך הובלת הטרקטור, מנגד טען הקבלן כי פעל בדיוק לפי הוראותיו של חן שחר ועל כן דין התביעה כנגדו להידחות. הפרשה הגיעה עד לביהמ"ש העליון שקבע כי הקבלן הוא בבחינת שומר שכר ולמרות שפעל על פי הנחייתו של חן שחר היה עליו לדעת שמדובר במעשה פסול שעשוי לגרום לנזק, בסופו של דבר ביהמ"ש ברוב דעות חייב את הקבלן לפצות את חן שחר במחצית מן הנזק. (רע"א 9488/02 גד עטיה נ' חן שחר).

 

דוגמא נוספת: עמיר יעקב עבד במפעלי חמצן במשך 32 שנים. יום אחד פרצה שריפה כתוצאה מכשל חשמלי בארון המונים של חברת החשמל שהיה ממוקם בחדרון הסמוך למיכלי ענק המכילים חמצן וחנקן, דבר שגרם לפיצוץ. כתוצאה מהפיצוץ סבל עמיר מכוויות קשות ולבסוף נפטר. לאור העובדה שמקור האש היה בארון של חברת החשמל הוטלה על חברת החשמל האחריות לפצות את עזבון המנוח (ת.א. 1564/04 עמיר אילנה נ' מפעלי חמצן וארגון בע"מ)

 

נזקי שריפה יכולים אם כן לגרום לנזק רכוש או לנזק גוף.

 

נזקי שריפה עשויים להקים זכות תביעה כנגד גורמים שונים ומגוונים, כגון מחזיק המקרקעין שמתוכם פרצה האש, יצרן המכשיר החשמלי אם מקור השריפה הוא בפגם במכשיר, שירותי הכבאות אם אלו איחרו להגיע או התרשלו בכיבוי השריפה, ועוד כהנה וכהנה.

 

בתביעות אלו בוחן ביהמ"ש מהו מקור האש. לצורך הכרעה בשאלה זו יבחן בית המשפט דוחות חקירה של שירותי הכבאות בנסיון להתחקות אחר מקור השריפה. כמו כן ביהמ"ש ישמע מומחים מטעם הצדדים.

 

המחוקק קבע כי נטל ההוכחה לגבי מקור האש והתפשטותה הוא על בעל המקרקעין או המטלטלין שמהם יצאה האש או על מבעיר האש (סעיף 39 לפקודת הנזיקין). כך לדוגמא אם אש התפשטה מבית השכן וגרמה לנו לנזק, יצטרך השכן להוכיח כי לא התרשל, שאחרת ישא בנזק. הוראת חוק זאת באה להקל על מי שנגרם לו נזק בעקבות שריפה.

 

לתלמיד שנגרם לו נזק גוף במסגרת החינוכית כתוצאה מאש, למשל עקב חוסר השגחה מספקת, יש זכות תביעה כנגד צוות הגן וכנגד המעסיק של הצוות (בדרך כלל: הרשות המקומית או משרד החינוך). במקרה כזה יש להוכיח במסגרת התביעה כי אמנם היתה התרשלות שגרמה לנזק.

 

בנוסף, חשוב לדעת כי כל תלמיד במוסד חינוכי (לרבות פעוטונים, גנים ומעונות) מכוסה במסגרת  "פוליסה לביטוח תאונות אשיות לתלמידים" ומכוחה הוא זכאי לקבל פיצוי, ללא כל צורך בהוכחת רשלנות כלשהי, גם כשהארוע נגרם כתוצאה מחוסר זהירות של הילד עצמו. פוליסה זו הינה רחבה ביותר, היא חלה כמעט בכל מקרה של תאונה שגרמה למוות או נכות קבועה או זמנית, בכל מקום בארץ ובעולם, בכל שעה, גם מחוץ לשעות הלמודים וללא קשר עימם. תביעה מכח פוליסה זו אינה שוללת תביעה נזיקית כנגד הגורם האחראי לנזק.

 

 

חג אורים שמח ובטוח.

 

איילת סבג. מומחית לדיני נזיקין

 

עבור לתוכן העמוד