אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















התרשלות בנוגע להתפשטות שריפה

התרשלותם של המערערים מתמקדת בהתפשטות האש לעבר דירת המגורים של המשיבים, להבדיל מאחריותם לפרוץ השריפה

 

עא (חי') 40965-02-12‏ ‏ מחאמיד ספואת נ' אמיל עפארה ואח'

 

בית המשפט: המחוזי בחיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 17/10/2012

 

ע"י כבוד השופט: יגאל גרילס. נשיא [אב"ד], עודד גרשון ויעל וילנר

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור על פסק דינו של השלום שחייב את המערערים (המזיקים וחברת הביטוח שביטחה אותם) לשלם למשיבים (הניזוקים) את הסכום שנפסק לטובתם?

 

רקע: מדובר באש שפרצה במסעדה בחזקתם של המערערים והתפשטה לדירתם של המשיבים וגרמה לדירה נזקים קשים.

 

 

בית המשפט דחה את הערעור

 

מתוך פסק הדין:

 

בית משפט קמא ציין, כי המערערים כבעלי המסעדה וכמי שמחזיקים בה ומפעילים אותה (דהיינו, המערערים מס' 1, מס' 2, ומס' 3) חייבים בחובת זהירות מושגית כמו גם קונקרטית כלפי המשיבים שהתגוררו בשכנות מעליהם, בין אם הנזק נגרם מחמת מצב סטטי של הנכס, ובין אם הנזק הוא התממשות סיכון עקב פעולה אקטיבית בנכס.

 

אמנם, כך ממשיך וכותב בית משפט קמא, המערערים לא יכלו ולא היה עליהם לצפות כי המסעדה תוצת, אך הם יכלו והיה עליהם לצפות כי במקרה של שריפה במסעדה, עסק הטומן בחובו כשלעצמו סיכוני אש, ייגרם לדירת המשיבים שבקומה השניה נזק ולכן היה על המערערים לנקוט באמצעים סבירים שימנעו נזק זה.

 

בפרט היה על המערערים לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע התפשטות אש לדירת המשיבים, במקרה של שריפה, תהא סיבת השריפה אשר תהא ולטעמו של בית משפט קמא כָּשְׁלוּ המערערים בעניין זה בכל המישורים (סעיף 19 בפסק הדין).

 

בית משפט קמא קבע, כי המערערים הפעילו במודע בקומה הראשונה של המבנה המיועד למגורים, מסעדה, ללא שינוי ייעוד, ללא רישיון עסק בניגוד להוראות חוקי העזר העירוניים, חוק רישוי עסקים, ותקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבניין מסחרי), התשל"ב – 1971, וכמו כן עשו שימוש במבנה המקורה שנבנה ללא היתר בניה, בניגוד להוראות סעיף 145 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965. "

 

"נדגיש, כי התרשלותם של המערערים מתמקדת בכל הנוגע להתפשטות האש לעבר דירת המגורים של המשיבים, להבדיל מאחריותם לפרוץ השריפה.

 

נוסיף, שבעניין זאב יער, עליו נסמכים המערערים, בית המשפט המחוזי הבחין בין התרשלות המערערת (שם) בנוגע להתפשטות האש, לבין התרשלותה בנוגע להיווצרות מקור האש, וקבע כי לגבי התפשטות האש לא הייתה כל התרשלות מצד המערערת (שם, בעמ' 870), וכי אחריותה של המערערת (בעניין זאב יער) מצטמצמת לעניין מקור האש, והעובדה שמדובר בהצתה מכוונת אינה שוללת אפשרות של התרשלות מצד הבעלים או המחזיק במקרקעין שהוצתו.

 

קביעתו זו של בית המשפט המחוזי בוטלה על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין הנ"ל.

 

לעומת זאת, בענייננו קבע בית משפט קמא, ואף אנו סבורים כך, שהמערערים התרשלו בכל הנוגע להתפשטות האש."

  

"נוסיף, כי בצדק הסיק בית משפט קמא שהמערערים ביצעו כלפי המשיבים, להם חבו חובת זהירות מושגית וקונקרטית בהיותם מתגוררים בשכנות מעליהם, בנוסף לעוולת הרשלנות עליה כבר עמדנו, גם עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 של פקודת הנזיקין, משהפרו את החובות החקוקות אשר חלו עליהם, חובות שנועדו, בין היתר, לטובתם ולהגנתם של בעלי המבנים המצויים בשכנותם, דהיינו: חוק התכנון והבניה, חוקי העזר העירוניים, חוק רישוי עסקים, ותקנות שירותי הכבאות. "

 

"אנו סבורים, שקיים קשר סיבתי בין התרשלותם של המערערים לבין הנזק שנגרם למשיבים מחמת התפשטות האש. אילו היו המערערים מקיימים את חובתם כנדרש, בהתאם להוראות החוק, ופונים לשירותי הכבאות על מנת לקבל את האישור הנדרש לצורך הפעלת המסעדה בבית מגורים (מתחת לדירתם של המשיבים) ניתן להניח בסבירות גבוהה ששירותי הכבאות היו בודקים את המבנה וקובעים האם בכלל ניתן להתיר בנסיבות העניין את הפעלת המסעדה מתחת לדירת המגורים של המשיבים, ואם כן, באיזה תנאים, ומה האמצעים שעל המערערים לנקוט בהם על מנת למנוע, בין היתר, סכנה של התפשטות אש מן המסעדה. "

             

"לא נעלמו מעינינו פסקי הדין אליהם הפנה אותנו ב"כ המערערים, ואולם, לא מצאנו שיש בהם כדי להביא לתוצאה שונה, כל זאת בהתייחס לנסיבות המקרה הספציפי אשר נדון בפנינו בתיק זה, בו לא דאגו המערערים להצטייד באישור כלשהו מן האישורים הנדרשים על פי חוק על מנת שניתן יהיה להפעיל עסק, מכל שכן, כשעסקינן בהפעלת מסעדה מתחת לדירת מגורים.

משכך, התוצאה היא שדין הערעור להידחות, וכך אנו אכן מחליטים. "