אחריות מבטח דירה בגין רטיבות וחלול מים

תק (ת"א) 42681-02-14‏ ‏ איל ויסברד נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: לתביעות קטנות בתל אביב - יפו

פסק הדין ניתן ביום: 29/8/2014

על ידי כב' השופט: מנחם (מריו) קליין

עניינו של פסק הדין: האם על חברת הביטוח לפצות מבוטחים בביטוח דירה בגין נזקי רטיבות שנתגלו במרפסת דירתם ובגין הנזק שנגרם לשכנים המתגוררים תחתם בשל חלחול מים?

בית המשפט קיבל את התביעה

מתוך פסק הדין:  

"לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי בדיון את טענותיהם של התובעים, נציג הנתבעת, ונציג מטעם חברת שחר, אני סבור כי יש להעמיד את מחלוקות הצדדים בשלוש נקודות:

·       ראשית, האם נזק מהסוג הנטען ובאופן הנטען נכלל בחוזה הפוליסה עליו חתומים הצדדים?

·       שנית, ככול שהתשובה לשאלה הנ"ל הינה בחיוב, מה היקף עלות תיקון הנזק?

·   שלישית, ככול שהתשובה לשאלה הראשונה בחיוב, האם יש מקום לחייב את הנתבעת בגין הנזקים הנלווים לנזק, ובכלל כך גם נזקים בלתי ממוניים?

התובעים הציגו חוזה כאשר כותרתו "הרחבה לכתב שרות לנזקי צנרת- "צנרת משלים".

במסגרת סעיף 2(2.1)(ג) נקבע:

"בעיות איטום במרצפות הדירה המטופלות באמצעות רובה, למען הסר ספק שירות זה הוא שירות משלים ועודף מעל לכיסוי נזקי מים ונוזלים אחרים כהגדרתם בתקנה א' לתקנות הפיקוח (תנאי חוזה ביטוח דירה ותכולתו) והוא אינו בא במקומו."

באשר לסעיף ההחרגות 2.4 נקבע:

"במקרה של חוסר איטום או רטיבות הנובעים מ: (1) ספיגת מי גשמים או מים כלשהם מקירות חיצוניים (מעטפת) ותקרות הדירה המבוטחת, ובכלל זה רטיבות מחלונות ודלתות חיצוניים וצידם החיצוני של מרפסות סגורות."

מאידך הנתבעת הציגה את הפוליסה אשר בסעיף ב 1 (ג) נקבע:

"סערה לרבות גשם שלג וברד שבאו בשעת סערה, ולמעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם..."

לאחר שעיינתי בהסכמים שנחתמו בין הצדדים, ומאחר שלא נחלקו הצדדים כי לתובעים קיימת הרחבת ביטוח בכול הנוגע לנזקי צנרת, אני סבור שהצדק עם התובעים ומהנימוקים הבאים:

פוליסת ההרחבה כשמה כן היא, נועדה להרחיב את תחולת היקף האחריות על פני הפוליסה המקורית, ומכאן שהחרגות אשר נמצאות בחוזה הפוליסה המקורי אולם מקומם נפקד בחוזה ההרחבה שוב לא יחולו על הצדדים אשר בחרו להרחיב את ההיקף הביטוחי מעבר לחוזה המקורי. בענייננו סעיף 2.2 לחוזה המרחיב, מרבה את "תיקון או חידוש האיטום הנדרש עד להפסקה מלאה של חדירת המים" וכן את תיקון הנזקים הנלווים למבנה, החרגת חדירת מי הגשמים אשר בסעיף 2.4(1) מחריגים חדירת מי גשמים מתקרת הדירה המבוטחת ומקירות חיצוניים. ככול שרצתה הנתבעת להחריג אף חדירת מי גשמים ממרפסת הדירה המבוטחת, לאפוקי מקירותיו החיצוניים היה על הנתבעת להתכבד ולכתוב זאת מפורשות כפי שאכן הואילה לפרט במסגרת חוזה הביטוח המקורי.

כמוכן הודעת סוכן הביטוח כי בימים אלו עובדים על ניסוח מחדש של הנספח הביטוחי "אודות לכם" מוכיח כי כוונת הנתבעת כפי שמוצגת בפנינו כעת איננה משתמעת באופן ברור מהנספח החתום, מקובלנו כי תיקון המעוות לאחר גילויו מהווה מעין הודאת בעל דין כי אכן קיים עיוות במצב הקודם הדורש תיקון, ראו  ת"א (חי') 2157/05 אולגה שלם נ עיריית תל אביב יפו, כל שכן בענייננו שנטען כי הדבר נעשה אודות טענת התובעים.

יתרה מזו מקובלנו כי במקום בו חלוקים הצדדים אודות הפרשנות הראויה להינתן למסמך שנחתם על ידם, הפרשנות שתתקבל תהיה לרעת המנסח שכן הוא שניסח את החוזה ואילו רצה לצמצם או להרחיב את תחולתו מי מנע זאת בעדו, ראו . ע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ (לשעבר מרכז אום רשרש בע"מ) נ' . עו"ד ד"ר יוסף שגב. כל שכן כשמדובר בפערי מידע וכוח כמו ביחס מבטח–מבוטח.

כמוכן המסמך אשר נשלח מטעם הנתבעת מיום ה 03.02.14 יש בו כדי להורות על קבלת האחריות מצידה של הנתבעת למקרה דנן.

לאור האמור אני סבור באשר לשאלה הראשונה, התשובה לכך היא חיובית ותיקון הנזילה מוטל על כתפי הנתבעת משורת הדין, ולא לפנים משורת הדין.

באשר להיקף עלות התיקון, הנתבעת שלחה שמאי מטעמה אשר העמיד את עלות התיקון על סך 10,005 ₪ ע"מ שלא יחלחלו מי גשמים לדירת השכן. לאור התחייבות הנתבעת העולה מסעיף 2.2 א, הרי שחובתה היא לתקן את האיטום הנדרש עד להפסקה מלאה של חדירת המים. טענת הנתבעת כי יש להסתפק במריחת רובה בשווי 3,000 ₪ איננה מתיישבת עם ההתחייבות הנ"ל ומשכך אני פוסק לתשלום מלוא הסכום אשר נתבקש ע"י השמאי, אשר הנתבעת סמכה את ידה על החלטתו בעצם מינויו.

באשר לטענת הנתבעת כי חברת שחר היא שתבצע את התיקון. סירובם של התובעים מקובל עליי, לאחר שנכוו מספר פעמים מהבטחות וביקורים חוזרים ונשנים כאשר בתחילה טענו שכן יתקנו ולאחר זמן טענו שלא, ולאחר זמן שוב הסכימו לבצע את התיקון.

באשר לשאלה השלישית, סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע:

"הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה."

מוסיף עליו סעיף 13 לחוק הנ"ל בקובעו:

" גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין."

בענייננו התובעים טענו כי התראות הנתבעת לשליחת נציג מטעמה אשר בסופו של יום לא באו לידי מימוש וכן התפרסות הוויכוח אודות החיוב הביטוחי על פני מספר רב של חודשים גרם להם לעגמת נפש רבה, לאחר שאיזנתי בין זכות הנתבעת לבקר ולבדוק את הנזק הנטען, יחד עם זכויות התובעים לביצוע המוסכם בחוזה באופן מיטיבי אני סבור כי יש להעמיד את הפיצוי על סך 1,500 ₪. (סכום שהוא נמוך לדעתי מסכום שהיה נפסק לו ביקשו התובעים הפעלת סעיף 28 לחוק חוזה ביטוח, בדבר ריבית מיוחדת).

באשר לביצוע התיקון בבית השכנים, מאחר וגם תיקון זה כלול בחוזה הפוליסה המורחב תחת סעיף 2.2 כדין תיקון הנזקים הנלווים למבנה, ומאחר ולא הוצגה בפניי חוו"ד מסודרת להיקף עלות התיקון אני פוסק על דרך האומדן סך 1,000 ₪."