ביטוח רכוש בהשגחה

בתכנון ביטוח רכוש בהשגחה נשאלת השאלה לגבי סוג הביטוח הראוי לסיכון, האם ביטוח רכוש או ביטוח אחריות חוקית?

התשובה האסוציאטיבית הראשונה קרוב לודאי שתהיה ביטוח אחריות חוקית הואיל ומדובר בביטוח רכוש אשר אינו שייך למבוטח.  במחשבה שניה, נראה, כי לפי הפוליסה לביטוח רכוש ניתן לבטח אף רכוש שאינו בבעלות המבוטח, ומן הראוי לבחון מתי וכיצד יש לעשות את החלוקה לפי שתי הפוליסות השונות.

תרשים א'

כפי שנראה בתרשים א' שאלה מסוג זה אינה עומדת על הפרק כאשר מדובר בביטוח רכוש בבעלות המבוטח הואיל וביטוח רכוש מסוג זה ניתן לערוך אך ורק לפי הפוליסה לביטוח רכוש. מאידך גיסא, הפוליסה לביטוח אחריות חוקית נועדה לכסות אחריות בשל נזק לרכוש אשר זיקת המבוטח לגביו היא זיקת חבות.

בהמשך  נראה, מהו סוג הביטוח הראוי לרכוש בהשגחה, האם ביטוח חבות או ביטוח רכוש או אולי אפשרות לשילוב בין שני הביטוחים.

האפשרות לביטוח רכוש באחריותו של המבוטח לפי הפוליסה לביטוח רכוש נדונה בספרו של פרופ' דוד ששון, ז"ל "דיני ביטוח":

" במקרה של ביטוח נכסים, זכות הבעלות היא בדרך כלל  המהווה בסיס לזיקת הביטוח...אך בעלות אינה הכרחית. זיקת הביטוח יכול שתהא מבוססת גם על זכויות קנייניות פחותות מבעלות, לרבות... זכויות הנובעות מחוזה או כאלה המבוססות על חיוב או חבות .. מסיבה זו יש לשוכר נכס או לשומר טובין או כל מי שנכס הופקד בידיו (מאחסן, מוביל וכיוצ"ב) זיקת ביטוח תקפה בנכס או בטובין, המעניקה לו זכות לבטחם".

הזיקה

הזיקה לביטוח לפי פוליסת הרכוש אינה מצטמצמת לבעלות בלבד ובעלי זיקת ביטוח יכול שיהיו גם: שוכרים, מחזיקים ברשות, בעלי חזקה, נושים, מנהלי עזבון, כונסי נכסים, שומרים, מובילים, בעלי שיעבוד ועוד.

עניין הזיקה בביטוח רכוש מוגדר בסעיף 55 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 :

א. בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב, מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזוק (Loss or damage).

ב. הנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח או זולתו.

(הערה: ההדגשות והפרוש באנגלית שלי א.ה.)

הזיקה בביטוח אחריות חוקית או ביטוח חבות מוגדרת בסעיף סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, לפיו בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה כלפי צד שלישי.

חבותו הכספית של המבוטח כלפי צד שלישי קמה כאשר המבוטח חייב כלפיו בחובת זהירות על פי חוק והוא הפר את חובתו ובאשר כתוצאה מההפרה נגרם נזק לצד השלישי.

בביטוח אחריות חוקית, מקרה הביטוח חל  ביום שבו נולדה עילת החבות.

חריגים בביטוח אחריות חוקית

ביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי כולל חריגים מקובלים בביטוח כאשר קיימים הבדלים בין תוכניות הביטוח השונות. להלן שני חריגים עיקריים:

 א. נזק שנגרם לרכוש בבעלותו ו/או חזקתו ו/או בפיקוחו ו/או בשליטתו ו/או בהשגחתו של המבוטח (והניתן לכיסוי תחת פוליסת רכוש של המבוטח, סייג זה יחול על נזק גרר).

ב.  התחיבות או אחריות שהמבוטח מקבל על עצמו לפי הסכם, אלא אם כן התחיבות או אחריות כזו הייתה מוטלת על המבוטח גם בהעדר הסכם כזה.

לפי האמור בשני החריגים דלעיל, הכתובת לביטוח רכוש בהשגחה היא הפוליסה לביטוח רכוש.

סייג בביטוח רכוש

פוליסת הרכוש כוללת חריגים וסייגים משלה וגם כאן אין תנאים אחידים אולם אחד הסייגים המקובלים בביטוח רכוש הוא הסייג לגבי נכסים שאינם כלולים בפוליסת הרכוש והוא מוציא מכלל ביטוח אובדן או נזק למיטלטלין המוחזקים ע"י המבוטח כשומר או שואל. מגבלה זו תוחמת למעשה את זיקת הביטוח לפי פוליסת הרכוש לזיקת בעלות בלבד.

אולם בעלי עסקים רבים זקוקים לביטוח רכש הנמצא בהשגחה וביניהם: בתי מלון, מכבסות, מצבעות, מוסכים חניונים, נכס בשכירות, סחורה בקונסיגנציה (משגור), מובילים, מחסני ערובה, קבלני משנה – מיקור חוץ   (Out  sourcing).

חוק השומרים

אחריותם של עסקים המחזיקים רכוש בהשגחה נגזרת מהוראות חוק השומרים תשכ"ז 1967

המגדיר שמירת נכס כהחזקתו כדין שלא מכוח בעלות  (לפי סעיף 1 א' לחוק השומרים). ומחלק את סוגי השומרים לשלוש קטגוריות שונות כאשר לכל אחת מהן רמת אחריות שונה כלפי בעל הנכס:

א. שומר חינם -  הוא שומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו אחריותו  לאבדן או נזק לנכס מוגבלת למקרים שנגרמו ברשלנותו.

ב. שומר שכר – הוא מי שמקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל. שומר השכר אחראי לאבדן או נזק שנגרמו לנכס למעט אם נגרמו בשל  נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן. כאשר המטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו.

ג. שואל -  הוא שומר נכס כדי להשתמש בו או להינות ממנו בלי ליתן תמורה - שואל אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, יהיו גורמיהם אשר יהיו, ובלבד שאחריותו לא תהיה חמורה משל מחזיק בנכס שלא כדין.

פיצוי ושיפוי

סעיף 5 לחוק השומרים:

א. היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זכאי בעל הנכס לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה.

ב.  לא היה השומר אחראי לאבדן או לנזקו, אך היה לו בשל אובדנו או נזקו זכות לפיצוי או שיפוי כלפי צד שלישי, רשאי בעל הנכס לתבוע מן השומר את נזקו מתוך הפיצוי או השיפוי המגיע לשומר.        

בהקשר זה יש לציין כי ביטוחי חבות נועדו לחסות נזקים שבגינם נתגבשה אחריותו של המבוטח. לעיתים קרובות, ומחמת יחסי מסחר קרובים, מעוניין השומר לפצות את בעל הרכוש, גם אם אינו אחראי לנזק. אפשרות כזו תיתכן באמצעות ביטוחי הרכוש, ואשר לגביהם מתייחס סעיף 5 ב' לחוק השומרים שלעיל.

אפשרות זאת, לביטוח לפי פוליסת רכוש קמה כאמור לעיל, מהוראות סעיף 55 לחוק חוזה הביטוח והן מתוך האפשרות הקיימת לבטל בפוליסת הרכוש את אותו סייג המפורט לעיל לפיו אין הפוליסה מכסה רכוש מיטלטלין המוחזקים ע"י המבוטח כשומר או שואל. למעשה, ביטול הסייג הוא דבר שבשגרה ובמקרים המקרים אינו כרוך בתשלום דמי ביטוח מיוחדים בגין הרכוש אשר אינו שייך למבוטח וכל אשר המבוטח נדרש לעשות במועד ההתקשרות בהסכם הביטוח הוא להגיע לסיכום עם נציג המבטח, כי סכום הביטוח לרכוש כולל אף רכוש שנמצא באחריותו.

האפשרות לביטוח משולב

למעשה ניתן באותה שיטה עצמה לבטח רכוש הנמצא בהשגחתו של המבוטח לפי פוליסת האחריות החוקית (ביטוח חבות) כאשר במקרה דנן לא בכל מקרה יאותו המבטחים לבטל את הסייג או לפחות לצמצם אותו באותה קלות כפי שהדבר אפשרי, בדרך כלל בביטוח הרכוש. על כן, באותם מקרים בהם ניתן לבטח את הרכוש בהשגחה גם לפי הפוליסה לביטוח אחריות חוקית וגם לפי ביטוח הרכוש, ניתן ונהוג לבטח את הרכוש לפי שתי הפוליסות כאשר בביטוח הרכוש נוהגים לפעמים לכלול את בעלי הרכוש בשם המבוטח או גם כמוטבים, דבר המקנה להם זכות לקבל תגמולי ביטוח גם כאשר המבוטח הראשי (מחזיק הרכוש בהשגחה) אינו אחראי לפצותם על פי חוק, אולם יש לו עניין כלכלי ועסקי להבטיח, כי יקבלו פיצוי ומצד שני לערוך ביטוח אחריות חוקית, שכאמור בטבלה לעיל אינו כפוף לסעיף ביטוח חסר ומקנה כיסוי לאחריות המחזיק רכוש בהשגחה גם מעבר לנזק הישיר המבוטח לפי פוליסת הרכוש.

ניקח לדוגמא, משאית נכנסת למוסך ובתוך המוסך נגרם נזק למכונית. אם בעל המוסך מחזיק בביטוח אחריות חוקית בלבד, הרי שחברת הביטוח אמורה לבדוק תחילה את מעמדו של בעל המוסך כשומר על מנת להגדיר את אחריותו כלפי הלקוח ואז נשאלת השאלה אם בעל המוסך פעל למעשה כשומר שכר והאם הוא התרשל. הבירור עשוי להיות ארוך וכרוך באי נעימות ואפילו להגיע לערכאות.

הפתרון האופטימלי

אשר בעלי מוסכים ומגרשי מכוניות בדרך כלל מאמצים הוא עריכת ביטוח משולב לרכוש של אחרים המצוי בהשגחתו של  המבוטח ע"י ביטוח רכוש בתוספת ביטוח חבות.

בשילוב הכיסוי של ביטוח רכוש עם ביטוח חבות, מתקבלת התוצאה הבאה:

אריה הרמן, לשעבר מנכ"ל חברת ביטוח חקלאי, שימש כמרצה במכללת נתניה וכסמנכ"ל כלל ביטוח ומנהל מרחב אריה ומשמש כסמנכ"ל אלמנטארי בחברת הפניקס

בביליוגרפיה:

"דיני ביטוח" מאת דוד מ' ששון, הוצאת שוקן/ירושלים ותל-אביב 1988

"ביטוח חבויות בישראל" מאת י.קיהל, הוצאת המכללה לביטוח ע"ש יעקב שריר ליד איגוד חברות הביטוח בישראל - 1991

"ביטוח רכוש (אש וסיכונים נלווים)", מאת קטיה שורצמן  הוצאת המכללה לביטוח ע"ש יעקב שריר ליד איגוד חברות הביטוח בישראל