חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

תביעת לשון הרע בביטוח אחריות נושאי משרה

האם ביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה מכסה אחריות בגין ארוע אשר המבוטח קיבל לגביו כשנה לפני תחילת הביטוח דרישת התנצלות ואיום בהליכים?

 

עא 004600/07

 

קנג' מנסור נגד סהר ציון חברה לביטוח בע''מ 

 

בית משפט: המחוזי חיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 28/09/2008

 

 על ידי כב' השופטים: י' גריל [אב"ד] ס. נשיא,  ע' גרשון,  א' קיסרי

 

עניינו של פסק הדין:  האם המבוטח בביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה של מועצה מקומית זכאי להוצאות הגנה משפטית שהוציא בעבור הגנה מפני תביעה נגדו (שנדחתה) לפי חוק לשון הרע למרות שקיבל מכתב דרישה להתנצלות כשנה לפני תחילת הביטוח?

 

תביעתו של המבוטח נגד חברת הביטוח נדחתה בבית משפט השלום בשל חריג בפוליסה הקובע, כי:

"פוליסה זו אינה מכסה: כל תביעה הנובעת מנסיבות שקדמו לתחילת הביטוח על פי פוליסה זו ואשר הרשות ו/או המבוטח ידעו כי הן עלולות להביא לתביעה נגדו, או חקירה רשמית, בדיקה או הליך חוקי אחר." וזאת בשל מכתב שנשלח למבוטח כשנה לפני תחילת תקופת הביטוח שבו הוא נדרש להתנצל ואם לא יעשה כן בתוך שבעה ימים יינקטו כנגדו צעדים משפטיים.

 

בית משפט השלום הסתמך על פסיקה בע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. יובלים אגודה שיתופית ואח', פ"ד נח(6) 822 ("עניין יובלים"): "היסוד הרטרואקטיבי אינו צריך לפגוע בדרישת אי הוודאות המונחת ביסוד הביטוח. משמעות הדבר כי פוליסות מסוג זה אמנם מספקות כיסוי למפרע, אך הכיסוי חל רק על מקרי ביטוח אשר בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח איש מהצדדים לא ידע על התרחשותם. אי הידיעה של הצדדים, היא המקיימת את דרישת אי הוודאות ביחס להתממשות הסיכון. היסוד הרטרואקטיבי נוגע, אפוא, למועד היווצרותה של העילה, אך לא למועד התממשותו הוודאית והגלויה של הסיכון, כגון הפניית דרישות בגין אחריות מקצועית. אין מקום לאפשר למבוטח להשיג כיסוי למפרע בגין נזק שבעת כריתת החוזה כבר אירע והמבוטח כבר ידע עליו" (פיסקה 7 לפסק דינו של הנשיא (כתוארו אז) השופט ברק).

 

הערעור נגד חברת הביטוח נתקבל ובית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי "חובת ההודעה למבטחת, כנדרש בסעיף 4.2.2 הנ"ל, אינה הוראה המקנה למבטחת פטור מחבות אלא לכל היותר היא יכולה לשמש כטענת הגנה מפני תביעת המבוטח. בכתבי טענותיה לא הסתמכה המבטחת על סעיף זה ולכן לא ברור מה הביא את בית המשפט קמא להתייחס אליו. "

 

"נראה לנו שגם התייחסותו של בית המשפט קמא לפסק הדין שניתן בעניין יובלים יסודה בטעות. נכון הדבר שכמו כאן גם באותו עניין נדונה פוליסת ביטוח עם כיסוי ביטוח רטרואקטיבי, אלא שהתשתית העובדתית שם הייתה שונה לגמרי מזו שעמדה ביסוד תביעת המערער. שם קדמה לעשיית  הביטוח הצגת שאלון למבוטח מצד חברת הביטוח, והמבוטח השיב לשאלה בדבר אירועים קודמים כפי שהשיב. בית המשפט קבע שהמבוטח ידע על הליקויים שהיו עלולים לשמש כעילה לתביעה נגדו ולא גילה אותם לחברת הביטוח ולכן, בין השאר, הייתה מסקנתו שהמבוטח אינו זכאי לתגמולי הביטוח.  לעומת זאת, בענייננו לא קדמה לעריכת הפוליסה כל בדיקה של המבטחת, והמערער או המועצה (שהיו המבוטחים על פי הפוליסה) לא התבקשו למסור כל מידע בנוגע לאירועים שקדמו להוצאת הפוליסה. לכן, ובשונה מעניין יובלים, אין לנו עניין בהפרה של חובת הגילוי מצד המבוטח אלא בטענה להתקיימותם של תנאים הפוטרים את המבטחת מחבות ולכן אין לראות כיצד פסק הדין בעניין יובלים רלוונטי לעניין שבפנינו."

 

בהמשך נדחתה תביעת הערעור נגד העירייה בשל כך שהיא לא דאגה לכיסוי ביטוחי הולם למערער ולשאר נושאי המשרה במועצה.

עבור לתוכן העמוד