אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















חיתום סיכון רעידת אדמה יש דבר כזה?

אולי התשובה לשאלה טמונה באופי האדם. יש לנו נטיה ברורה לדאוג לבעיות הקטנות (יחסית) והשכיחות
 

 

מאת עו"ד ליאת הרטוב סמנכ"לית חברת AIG

 

אני כותבת את המאמר בימי שלהי משבר רעידת האדמה ביפן כשעוד לא ממש התאוששנו מרעידת האדמה בניו זילנד. נדמה כי לנו הישראלים תמיד מה שקורה רחוק, נראה רחוק, ומחזק אצל רבים את התחושה ש"לנו זה לא יקרה".

 

ולמרות זאת, הפעם, אחרי שנחשפים לעוצמת המראות מיפן, יש תחושה שמשהו השתנה, גם בארץ.

 

רעידות אדמה בישראל הן תופעה מוכרת עוד מימי התנ"ך.

 

נהוג לומר לטובת מדינתנו הקטנה, כי פה אפשר לקבל "נסיון תביעות" הכי מקיף והכי מהימן, עוד מימי המקרא (מלכים א' יט' 11-12), ימי בית שני (31 לפנה"ס ציטוט מדברי יוסף בן מתיתיהו).

 

ישנן עדויות שהוכחו בממצאים ארכיאולוגיים ברורים כי העיר בית שאן נחרבה לחלוטין וקברה תחתיה בני אדם רבים כבר בשנת 749 .

 

גם לגבי צונאמי ישנן עדויות כבר מהמאה השניה לפנה"ס ועד לעת האחרונה. ברור כי ב- 2000 השנים האחרונות פגעו 11 פעם גלי צונאמי בחופי המדינה. חלקם היה חלש ולא הורגש אך עם זאת ידוע כי גם נמל עכו וגם נמל יפו נפגעו מצונאמי בעבר.

 

אם כך, ברור לכולם רק מניתוח ההיסטוריה ונסיון התביעות של המדינה שהסכנה מרחפת מעל ראשנו.

 

יתרה מכך, כולם מכירים את השבר הסורי האפריקאי (אין היום תלמיד שלא למד את זה בגיאוגרפיה...) וכולם יודעים שאזור שבר זה נמצא בסיכון רעידת אדמה גבוה משמעותית מאזורים אחרים במדינה.

 

האם זה מקבל ביטוי בחיתום בביטוח? מפליא, אך התשובה היא "לא".

 

במסגרת תהליך החיתום נדרש החתם לבדוק את מאפייני העסק, מהו סוג העיסוק, מהם המיגונים שיש במקום, לפעמים מתקבל סקר וכיוב'.

 

החתם ישכלל ויעריך את מידת הסיכון שהעסק חשוף אליו מבחינת אש, פריצה, סיכוני צד ג' וכיוב'.

 

האם אין פעם נדרשתם לשאלה הקשורה לסיכון רעידת האדמה או הצונאמי של העסק? האם בדקתם את המבנה? יציבותו ועמידותו בפני רעידת אדמה לאור גילו? האם בתל אביב בדקתם את המרחק מחוף הים?

 

מדוע אין התייחסות בארץ גם בתהליך החיתום ובפרט בתנאי הביטוח לנושא זה?

מדוע עסק בבית שאן ובתל אביב מתומחרים באופן זהה בכל הקשור לרעידת אדמה?

האם יעלה על הדעת שמשרד עו"ד ומפעל פלסטיק יקבלו אותו מיון (תמחור) לכיסוי אש?

 

מדוע עסק באזור נמל תל אביב יחשב בעל סיכון זהה לעסק בפתח תקווה בכל הקשור לרעידת אדמה וצונאמי? ובשני המקומות נתמחר את העסק ב- 0.8%0 עבור רעידת אדמה ונמשיך לבדוק את מיגוני הפריצה?

 

אולי התשובה לשאלה טמונה באופי האדם. יש לנו נטיה ברורה לדאוג לבעיות הקטנות (יחסית) והשכיחות – בהן אנו עוסקים באופן רגיל ושוטף, ולהתייחס בריחוק מסויים לבעיות הממש גדולות ונדירות.

 

אנחנו נופלים בדיוק במקום בו כאנשי ביטוח אסור לנו ליפול. אנחנו שוכחים שהתפקיד הראשוני של הביטוח הוא להגן על המבוטח בפני הקטסטרופה ולא בפני הנזקים הקטנים שאיתם העסק יכול להתמודד, ומקלים על עצמנו בכך שגובים פרמיה ומטילים השתתפות עצמית אחידה בדיוק במקום שבו כן צריך לחתם ועליו צריך לתת את הדגש, כי הוא – הוא – מהותו של הביטוח.

 

בשולי הדברים נציין כי דווקא בשוק העולמי, שוק ביטוח המשנה, רעידת אדמה מחותמת בזהירות רבה ועם דיפרנציאציה מהותית בין אזורים מועדים לפורענות ובין אזורים בסיכון נמוך. משום מה מדיניות זו נעצרת כאשר העסק מחותם מקומית במסגרת החוזים הסטנדרטיים של החברות השונות.

 

יתכן שימים כאלה מעוררים אותנו למחשבות ומאיצים בנו לנוע לעבר שינוי גם במימד זה.