חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

שימוש במודל אופטימיזציה לקביעת נקודות הזנקה של אמבולנסים

פורסם ביום 10/8/2015

מודל הסימולציה הנ"ל יכול להוות כלי ממליץ בידי מקבלי החלטות, הקובע את המדיניות הלאומית של מערך הרפואה הדחופה בישראל.
10/08/2015

 

שימוש במודל אופטימיזציה לקביעת נקודות הזנקה של אמבולנסים לקיצור זמני תגובה לתאונות דרכים בישראל-  מבוסס מערכת מידע גיאוגראפית (GIS)

 

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח

חוקרים: פרופ' קובי פלג ומאיה סימן-טוב -  המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר

תקציר


רקע: תאונות דרכים (ת"ד) הינן אחת מתוך תשע הסיבות העיקריות לתמותה בעולם המהוות פגיעה קשה בשנות חיים פוטנציאליות ואפקטיביות. לטיפול הרפואי הראשוני נודעת חשיבות מכרעת בהצלת חיי אדם, ומכאן שאיכות ומהירות הפינוי הינם חלק מהפרמטרים שיקבעו את מידת ההישרדות או הנכות של הפצוע. ניהול אופטימאלי של זמן הטיפול בקרב פצועי טראומה, מצריך התערבות טיפולית או/ו ניתוחית תוך זמן קצר ביותר, עם עליה בסיכון לתמותה ככל שיתעכב זמן ההתערבות הרפואית.

מטרות המחקר: בדיקת זמני התגובה של אמבולנסים לנפגעי תאונות דרכים ושימוש במודל אופטימיזציה על מנת למקם את נקודות ההזנקה של אמבולנסים במטרה לצמצם את זמני התגובה.

שיטת המחקר: מערך מחקר רטרוספקטיבי מבוסס על קריאות של מד"א לתאונות דרכים בשנת 2011 במדינת ישראל. הליך המחקר: בוצע בשני שלבים עיקריים:

שלב I– בדיקת זמני התגובה של אמבולנסים לנפגעי ת"ד לפי טווחי הזמן הבאים: זמן הודעה, הפעלה, תגובה, נסיעה לאירוע, טיפול בשטח, פינוי, נסיעה מהזנקה לביה"ח, שהייה בביה"ח, חזרה למוקד/נסיעה לקריאה נוספת, סבב. בדיקת זמני התגובה השונים בוצעה בניתוח ארצי ולפי מרחבים.

שלב II- בניית מודל אופטימיזציית לנקודות ההזנקה של אמבולנסים. על-ידי איתור פיזור וצברי הקריאות במטרה לזהות מוקדים בהם צפיפות הקריאות גבוהה. תהליך זה בוצע בחלוקה לפי ימי השבוע והמשמרות השונות שנקבעו מראש לפי פיזור הקריאות במהלך היממה. קביעת זמן תגובה של 8 דקות. ניתוח "מיקום \ הקצאה" בוצע על מנת לאתר את השטח המכוסה ע"י נקודות ההזנקה הקיימות כיום לנפגעי תאונות דרכים ואיתור האזורים שלא מקבלים מענה לפי מרחב, יום ומשמרת ביממה.

ממצאים: זמן ההפעלה הממוצע של אמבולנס הינו כשתי דקות ולמחצית מהקריאות הצוות מוזנק תוך כדקה ורבע. זמן התגובה הארצי הממוצע של אמבולנס הינו 9 דקות כאשר למחצית מהקריאות מגיע האמבולנס תוך 8 דקות. באזורים של לכיש, נגב, דן, שרון, ירקון וירושלים, זמני התגובה מקבלת הקריאה ועד הגעת אמבולנס מד"א לפצוע תאונת דרכים טובים יותר מהאזורים האחרים. הממוצע הארצי של זמן טיפול בשטח הינו 11 דקות (חציון 9 דקות). זמן השהייה הממוצע בבית החולים הינו 26 דקות. הממוצע הארצי של זמן סבב הינו למעלה משעה (71 דקות). לפי מפות הצפיפות והפוליגונים שיוצרו על בסיס התחנות הקיימות ניתן לראות כי מרבית האזורים בכל מרחב מקבלים מענה של אמבולנס תוך פרק זמן של 8 דקות, אך ישנם אזורים שונים בכל מרחב אשר אינם מקבלים מענה תוך פרק זמן של 8 דקות. חשוב לציין כי פריסת הקריאות לתאונות דרכים אינה אחידה על פני שעות היממה או הימים השונים בשבוע ועל פי המפות ניתן לראות כי בימים מסוימים או בשעות מסוימות ביממה לא קיימים כלל קריאות באזורים שאינם מכוסים ע"י הפוליגון ועל כן התגבור שיש לספק לאזורים הלא מכוסים הינו דיפרנציאלי בהתאם לפריסת הקריאות ביום בשבוע ובשעה ביממה. 

 

מסקנות והמלצות: זמני התגובה השונים שנמצאו במחקר הנוכחי שופרו במהלך השנים בהשוואה לממצאי עבודות קודמות שבוצעו בתחום. מד"א נותן מענה ראוי במירב המקרים, אך יש מקום לשיפור המענה מתוך מגמה להציל יותר חיים ונכויות ברות מניעה. אחת מהמלצות המחקר הינה פריסת מספר נקודות הזנקה נוספות בימים ובשעות ספציפיות שמשרתות נפגעי תאונות דרכים, שלא בהכרח נדרשות לטובת פצועים או חולים אחרים. נקודות הזנקה אלו נכון שיהיו ממומנות על-ידי גופים האמונים על בטיחות בדרכים. מודל הסימולציה הנ"ל יכול להוות כלי ממליץ בידי מקבלי החלטות, הקובע את המדיניות הלאומית של מערך הרפואה הדחופה בישראל. כל קביעה או נתון שיקבע מקבל ההחלטות יוכל להיות מיושם במודל הסימולציה הנ"ל כשבסוף תהליך העיבוד תצביע התוצאה על המלצה למיקום וכמות האמבולנסים הנדרשת.

 

פרופ' קובי פלג

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מאיה סימן-טוב

עבור לתוכן העמוד