ע"א 3392/09 אליסן דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 24.11.2010
על ידי כבוד השופט: י'. עמית
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור של המבטחים על הפסיקה לפיה האירוע שגרם לפציעתו של התובע אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד?
רקע: עיקר המחלוקת העובדתית בין הצדדים בבית משפט קמא נסבה על השלב בו נפל המערער מהמשאית. לפי גרסתו של הנפגע הוא נפל לאחר שסיים להעמיס את המדפים על משאיתו והחל לרדת מהמשאית. ירידה מהרכב הינה בגדר "שימוש ברכב" ולכל הפחות נופלת בהגדרת "תיקון דרך" ולכן המדובר בתאונת דרכים. מצד שני טענה חברת הביטוח, כי הנפגע נפל מהמשאית בשלב שבו הוא המעמיס את המדפים, בזמן שהמשאית עומדת במקומה ועבודת הטעינה טרם הסתיימה, ועל כן מדובר ב"פריקה וטעינה" שאינה מהווה תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד.
בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע, כי מדובר בפגיעה שאירעה בעת טעינה ופריקה ועל כן אין מדובר בתאונת דרכים.
מתוך פסק הדין:
"אקדים ואומר כי אין חולק ולא יכולה להיות מחלוקת שהמערער נפגע במהלך טעינת המטען על משאיתו. העמסה של מדפים אשר נשמטו ממשאית לכביש על משאית אחרתשהגיעה לשם כך מהווה טעינה במובנה הפשוט והמילולי ביותר, באופן הברור לכל אדם מן היישוב. אין מקום לפלפולים או לפרשנויות מרחיבות או מצמצמות, לא מדובר במקרה גבולי אלא ביישום הפשוט והבסיסי ביותר של "פריקה וטעינה"."
"השאלה האמיתית הנדרשת לענייננו היא אם בתיקון-דרך או בטיפול-דרך עסקינן. תשובה שלילית מסיימת את דרכנו ומשמעה כי לא מדובר בתאונת דרכים. תשובה חיובית מוליכה אותנו לשאלה נוספת והיא איזה משני השימושים המוכרים גובר, זה של תיקון וטיפול-דרך או זה של פריקה וטעינה."
"כשלעצמי, איני משוכנע כי כל מקרה בו נפגע אדם תוך כדי טיפול או תיקון ברכב אחר, שאינו רכבו של הנפגע, לא ייחשב כטיפול דרך, באשר הבחינה אמורה לכאורה להתמקד במהותהפעולה ולא במיהותהרכב, אך אותיר שאלה זו בצריך עיון. מכל מקום, במקרה דנן, די בהבחנה בין טיפול ברכב לבין טיפול בדרך כשלעצמה, אף ללא המבחנים הנוספים עליהם עמדנו לעיל, כדי לסתום סופית את הגולל על האפשרות כי המדובר בטיפול דרך.
סיכומו של דבר, שהתאונה שאירעה למערער לא התרחשה במהלך טיפול-דרך או תיקון-דרך. משכך, פטורים אנו מלהידרש לשאלה אם המיעוט של "פריקה וטעינה" גובר בנסיבות אלה על הריבוי של טיפול/תיקון-דרך. "
