פסיקה: נתקבל ערעור מבטחת המבוסס על קביעת נכות ע"י המל"ל

רעא (י-ם) 15186-05-15‏ ‏ כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קעקור אפנאן

בית המשפט: המחוזי בירושלים

פסק הדין ניתן ביום: 5/8/2015

ע"י כב' השופט הבכיר: צבי  סגל

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את בקשת רשות הערעור של חברת הביטוח על החלטת השלום בגדרה נדחתה בקשתה לביטול החלטה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה?

רקע: בקשת רשות הערעור של חברת הביטוח מבוססת על הוראות סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, הקובע כי דרגת הנכות שנקבעה ע"פ כל דין תחייב גם לצורך התביעה ע"פ חוק הפיצויים.

בית המשפט קיבל את הערעור

מתוך פסק הדין:

"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על כלל נספחיהן; ולאחר שבחנתי את החלטת בית משפט קמא מיום 6.4.15, החלטתי לקבל את הבקשה, לדון בה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור. להלן יפורטו נימוקיי.

מקום בו נפגע תובע בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה, פתוחות בפניו שתי דרכים: האחת, פנייה למוסד לביטוח לאומי, לצורך קביעת דרגת נכות מעבודה; השניה, הגשת תביעה לבית המשפט לפי חוק הפיצויים. אין מדובר בדרכים חלופיות, ואין האחת חוסמת את האחרת, והתובע רשאי לבחור באחת מהן או בשתיהן גם יחד, ובלבד שהסכומים המשולמים לו על ידי המוסד לביטוח לאומי ינוכו מסכום הפיצוי הנפסק בהליך לפי חוק הפיצויים. 

המסלול הרגיל לקביעת דרגת נכות בתביעה לפי חוק הפיצויים הוא זה שנקבע בסעיף 6א לחוק. על פי האמור בסעיף ובתקנות שהותקנו מכוחו, בתביעה לפי חוק הפיצויים בית המשפט הוא זה שממנה מומחים רפואיים מטעמו בתחומים השונים, כדי שאלה יחוו דעתם בעניין רפואי, לרבות בעניין דרגת נכותו הרפואית של התובע.

סעיף 6ב לחוק לא בא אלא לקבוע חריג לדרך רגילה זו, כשמתקיימים כל התנאים הנזכרים בו (רע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו, פ"ד מז(4) 089 (1993) (להלן: "הלכת טטרו")). על פי לשון הסעיף, מקום שבו "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". 

הוראה זו נועדה, בעיקרו של דבר, למנוע את הצורך במינוי מומחה רפואי לקביעת דרגת נכות עקב תאונה, כשזו כבר נקבעה על פי דין, ולפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב (ע"א 516/86, ר"ע 309/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ש' אזולאי ואח' פ"ד מ(4) 690 (1986), פסקה 17 לפסק דינו של כבוד השופט ד' לוין; הלכת טטרו).

לבד מן התכלית הדיונית – החשת הדיון והגברת יעילותו, יש בהפעלת סעיף 6ב לחוק הפיצויים גם משום צדק מהותי, שכן החלת אותה דרגת נכות, שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, למשל – גם בתביעה המתבררת בבית המשפט, עשויה לשים קץ לתופעה פסולה – נטיית התובע שלא למצות את זכותו בתביעה המתבררת במוסד לביטוח לאומי אלא לאחר מיצוי תביעת הנזיקין בבית המשפט; זאת, מתוך כוונה "ליהנות משני העולמות" (אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה רביעית (2011), עמ' 730) (להלן: "ריבלין"). 

תחולתה של הוראת סעיף 6ב, הקובעת כי דרגת הנכות אשר נקבעה על פי כל דין תחייב גם לצורך התביעה על פי חוק הפיצויים, מותנית בשלושה אלה (ריבלין, עמ' 731-730): דרגת הנכות שנקבעה מתייחסת לנכות "יציבה"; הקביעה החיצונית של דרגת הנכות קדמה לשמיעת הראיות בתביעה; דרגת הנכות נקבעה על פי דין מתאים. תנאי זה מבטא בפועל 3 דרישות: הדרגה נקבעה "על פי כל דין"; זו דרגת הנכות שנקבעה לנפגע; היא מתייחסת לנכות שנגרמה בשל הפגיעה באותה תאונת דרכים (ריבלין, עמ' 744), היינו – קשר סיבתי.

כאמור, ב"כ המשיבה טען כי, קביעת דרגת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי ניתנה לאחר שהחלה שמיעת הראיות, שכן החלטת בית משפט קמא בדבר מינוי המומחה הרפואי ניתנה על בסיס הראיות לעניין הנזק הגופני שנגרם למשיבה. דא עקא, שעיון בפסיקה ובספרות המשפטית מלמד אחרת.  

על פי דו"ח הוועדה הרפואית מיום 16.2.15, למשיבה נקבעה דרגת נכות יציבה בשיעור 0% החל מיום 10.12.14. לצורך החלת סעיף 6ב, על קביעה זו להיות בנמצא עוד קודם החל שלב שמיעת הראיות בתביעת הפיצויים.

בידוע הוא, כי יש לראות את עצם הגשת חוות הדעת של המומחה הרפואי כמועד תחילת "שמיעת הראיות" – כמשמעותה בסעיף 6ב לחוק (יצחק אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה רביעית (2013), עמ' 523 (להלן: "אנגלרד"); ריבלין, עמ' 738-734; רע"א 5392/01 גבר נ' נסאסרה, פ"ד נו(1) 535 (2001); הלכת טטרו). הנה כי כן, אין חולק כי טרם הוגשה חוות דעתו של ד"ר אייזנברג (ועל פניו נראה כי אף טרם החלה הכנתה, שכן קביעת דרגת הנכות ניתנה 6 ימים בלבד לאחר מתן ההחלטה בדבר המינוי).

שני התנאים הראשונים לתחולת הוראת סעיף 6ב לחוק מתקיימים אפוא. ומכאן אעבור עתה לבחינת התנאי השלישי.

במקרה דנא, המדובר בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה. קביעת דרגת הנכות במקרה דנא קשורה בהכרח לאירוע שגרם לנכות ועל כן יש לראות את הקביעה כמחייבת לצורך התביעה בבית משפט קמא. יודגש, כי ההכרעה בקביעה כי למשיבה לא נגרמה כל נכות היא בגדר קביעת "דרגת נכות" (של אפס אחוזים) ואף היא מחייבת מכוח הוראת סעיף 6ב לחוק (ריבלין, עמ' 747).  משכך, סבורני כי לא היה מקום למנות מומחה רפואי.

די באמור עד כה כדי לקבל את הערעור.

גם בטענת ב"כ המשיבה, לפיה קביעת המוסד לביטוח לאומי אינה סופית והוגש עליה ערר, אין ממש. העובדה שתלוי ועומד ערעור כנגד קביעת נכות יציבה על פי דין אינה משמשת עילה לבקש מינוי מומחה, שכן כל עוד לא שונתה הקביעה – הרי שהיא שרירה, קיימת ומחייבת (ריבלין, עמ' 738). משכך, דין טענה זו להידחות.

הערעור מתקבל אפוא. החלטת בית משפט קמא מיום 10.2.15 מבוטלת. הנני מורה על ביטול מינויו של ד"ר אייזנברג.

בטרם חתימה, אתייחס בקצרה לעניין ההוצאות. חרף התנהלות ב"כ המשיבה, עליה עמדתי באריכות בפתח פסק דיני, החלטתי שלא להחמיר עם המשיבה ולא להשית עליה הוצאות, כפי שציינתי בהחלטתי מיום 28.7.15, זאת מאחר שעניין לנו בתביעה שהוגשה לבית משפט קמא בגין תאונת דרכים, וכי בסופו של יום אין היא צריכה "להיענש" בגין מחדליו של עורך דינה. עוד אזכיר לעניין זה גם את התנהלות המבקשת בדרך הגשת בקשתה, אותה היא תיקנה רק לאחר שבית המשפט העיר את הערותיו. בנסיבות אלו, החלטתי כי כל צד יישא בהוצאותיו."