חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

המבוטח ישלם השתתפות מההוצאות

על המבוטח לשאת בתשלום ההשתתפות עצמית לפי לפוליסת האחריות החוקית למרות שהתביעה שהוגשה נגדו נדחתה

 

א  156890/09

 

הראל חברה לביטוח בע"מ נגד דן רגב

 

בית המשפט: השלום תל אביב-יפו

 

פסק הדין ניתן  ביום: 04/03/2009

 

על ידי: כבוד השופט עודד מאור

 

עניינו של פסק הדין: האם על המבוטח לשאת בתשלום ההשתתפות עצמית לפי לפוליסת האחריות החוקית למרות שהתביעה נגדו נדחתה?

 

חברת הביטוח ניהלה את הליך משפטי בשם המבוטח, הגישה כתב הגנה בשמו וייצגה אותו בשלוש ישיבות בית משפט כאשר בסופו של דבר בו נדחתה תביעת הנפגע כנגד המבוטח ללא צו להוצאות וכך נשאה חברת הביטוח בעלות הייצוג המשפטי בהודעת צד ג' .

 

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את המבוטח בתשלום הוצאות וזאת בשל נוסח הפוליסה הקובע, כי :  "ההשתתפות העצמית הנ"ל תחול גם על מקרה של תשלום הוצאות משפטיות ושכר טרחה של עורכי דין".

 

 "כבר נפסק לא אחת שהוצאות דין וטורח הן אותם כספים שחברת הביטוח משלמת עבור עורכי דין, מומחים, שמאים וכל גוף אשר מסייע לחברת הביטוח באינטרס המשותף שלה ושל מבוטחהּ להדוף את התביעה כנגד המבוטח. ולכן מתוקף הגדרתן אין הכוונה רק לתוצאות בתביעה שהוגשה כנגד הנתבע ויתרה מכך אין  משמעות לתוצאה שהגיע בית המשפט בתביעה כנגד הנתבע אלא להוצאות חברת הביטוח בהדיפת התביעה."  

 

בית המשפט לא קיבל את טענות המבוטח שטען, כי הוסבר לו בעל פה שיידרש לשלם השתתפות עצמית רק אם יימצא אחראי בדין או במקרים בהם תיערך פשרה במסגרת תביעה.

 

כמו כן טען המבוטח, כי אם מבוטחים יאלצו לשלם בכל מקרה דמי השתתפות עצמית, אזי לא יהיה להם כל תמריץ לסייע לחברת הביטוח להדוף את התביעה כנגדם והם יסתפקו בשיתוף פעולה מינימאלי.

אזכור פסיקה   

 פרוש פוליסת הביטוח לפי כללי הפרשנות הרגילים של חוזים - ע"א 124/89 הפניקס הישראלי נ' כהן ואח', פ"ד מו(2) 372, 379 :

"הכלל הראשון הוא, שאת כתב הפוליסה יש לפרש, דרך כלל, ככתבו וכלשונו, כלומר על פי המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה של המילים עצמן, כפי שהן מופיעות בכתב הפוליסה. הכלל השני, המשלים את הראשון, הוא, שבמקרה של אי בהירות או ספק בדבר המשמעות הנכונה של הפוליסה, משום שלנוסח אין משמעות ברורה וחד משמעית אלא תיתכנה אופציות פרשניות שונות, אזי יש לפרש את כתב הפוליסה כנגד מנסחהּ - קרי כנגד הפרשנות שמציעה חברת הביטוח לנוסח השנוי במחלוקת - ויש להעדיף את הפרשנות האפשרית הנוחה למבוטח".

...

"...אולם גם בהם  אין לראות חזות הכל. על כל אלה מאציל כלל הפרשנות הבסיסי היפה לכל מקרה, שבבוא הפרשן - השופט לפרש חוזה, לענייננו פוליסת ביטוח, ישווה נגד עיניו, מחד גיסא, את חובת החוקיות המוטלות על המבטח, ומאידך גיסא, את תכלית חוזה הביטוח המסוים, על פי המאטריה הביטוחית שהוא בא לשקף".

...

"כשמתייחסים לכתב הפוליסה נשוא הדיון בראיה כוללת ורחבה, ברור כי יש להתייחס למסמך כאל שלימות אחת ומתוך המכלול לדלות את מהותה של ההתקשרות ואת תכליתה". כפועל יוצא מהאמור אמנם נקבע, כי כשלשון החוזה השנוי במחלוקת היא רב משמעית, כשאחת מהמשמעויות הנסבלות מבחינה מילולית היא זו אשר לה טוען המבוטח, יוביל יישומו של עקרון כיבוד הציפיות הסבירות של המבוטח לפירוש החוזה בהתאם לנטען על ידיו ...".

 

לעניין הוצאות דין וטורח -  ת.א. 706178/07 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מ.א. גל ספורט ונופש בע"מ(ניתן ביום 17.2.08, לא פורסם):

"הוצאות דין וטורח  אשר הנתבעת מחויבת בהן, ועל כן ביטוח  האחריות מכסה אותן,והוצאות אלה עוברות לתובעת כאשר היא מטפל בעניינה של הנתבעת כנגד תביעה צד ג' ובכלל כאשר מנהל מבטח את הגנתו של המבוטח במקומו ועבורו ונושא בהוצאות דין וטורח, ולכן על המבוטח להשתתף בהוצאות אלה, ללא קשר לתוצאות בתביעה שהוגשה נגדו, ועד לגבול סכום ההשתתפות העצמית.

 

לא זו אף זו; כאשר נשאה התובעת בהוצאות שנגרמו עקב התביעה שהוגשה כנגד הנתבעת בגין " הוצאות משפט  סבירות" שנגרמו למעשה לנתבעת, ושיפו זה נעשה מכוח הוראות סעיף 66 לחוק.

אלמלא הביטוח, היה על הנתבעת לשכור עורכי דין ושלם את הוצאות המשפט, ובהוצאות אלו היתה נושאת גם אם היתה מצליחה להביא לסילוק התביעה כנגדה (ולא ניתן להתייחס לאמור בסעיף 9 לסיכומי הנתבעת כי לו היתה  שוכרת עורך דין שכר הטרחה היה עומד על 10% מסכום הנזק הסופי בהעדר כל הוכחה), ולפיכך משקיימה התובעת את חובתה בכך שנשאה בהוצאות הדין והטורח שנגרמו, יש לראותה כמי ששפתה את הנתבעת, ולכך קמה לנתבעת החובה לשלם לתובעת את ההשתתפות העצמית לפי חוזה ביטוח."

 

פרוש הפוליסה כנגד מנסחהּ - ע"א 124/89 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' יוסף כהן.

שאלת המוטיבציה של המבוטחים בשיתוף פעולה עם המבטחים למרות חיובם בהשתתפות עצמית בכל מקרה - ֹ -ת.א. (ת"א) 22018/01 הפניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ נ' מורג יזוםוהשקעות (ניתן ביום 14.2.02, לא פורסם):

"אין צורך לומר, כי חברת הביטוח והמבוטח יוצרים חזית אחת אל מול התביעה, במסגרת חזית זו, יש לבצע פעולות שונות שעולות ממון רב. לא יעלה על הדעת, כי חברת הביטוח תנכה השתתפות עצמית רק באותם מקרים שבהם ימצא המבוטח חייב בדין. תוצאה אחרת תנגוד ההגיון ולפיו, על הצדדים לפעול בצוותא חדא על מנת להתגונן בפני תביעות שהוגשו כנגד המבוטח, ולהגיש ההגנה המשפטית המיטבית בנסיבות כל עניין ועניין."

 

 

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

עבור לתוכן העמוד