חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פיצוי בשל פגיעה בפרטיות בטיפול בתביעה

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הסוכן ואת המבטחת לפצות את המבוטח בשל פגיעה בפרטיותו

 

 

ת"ק 3900-09 ציון נ' בן ארי ואח'

 

בית המשפט: לתביעות קטנות בירושלים

 

פסק הדין ניתן ביום: 8/6/2010

 

על ידי כב' השופטת: עירית כהן

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של המבוטח כנגד סוכן הביטוח וחברת הביטוח בשל פגיעה בפרטיות שנגרמה לו כאשר סוכן הביטוח העביר את תגובתו למכתב התלונה של המבוטח בשל טיפול בתביעתו למכשיר הפקסימיליה למנהלת המשרד במקום עבודתו של המבוטח וכך נודעו לחבריו לעבודה של המבוטח פרטים בדבר מצבם הרפואי של המבוטח ושל אשתו ובכלל זה פרטי טיפול רפואי שעבר המבוטח והעובדה שאשתו עברה ניתוח.

 

רקע: המבוטח טען, כי הטיפול הרפואי שעבר נשמר עד אז בסוד מפני חבריו לעבודה וכי משלוח המכתב על ידי הסוכן פגע בפרטיותו והפר את החיסיון הרפואי שלו ואת חובות האמון והסודיות החלות על חברת הביטוח וסוכניה ביחסיהם עם המבוטחים.

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הסוכן ואת חברת הביטוח לפצות את המבוטח בשל פגיעה בפרטיותו.

מתוך פסק הדין:

"אני מקבלת את טענת התובע לפיה לא הייתה במקרה זה הצדקה למסור מידע אודות הטיפול הרפואי שהוא עצמו עבר.

1.  סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובע כי פגיעה בפרטיות היא, בין היתר:

"(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם ;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע ;

(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה ;

...
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."

2.   פרסום העובדה שהתובע עבר טיפול רפואי מהווה פגיעה בפרטיותו לפי החלופה שבסעיף 2(11) .

3.    לפי סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, הגדרת "פרסום" זהה להגדרתו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בו נקבע כי:

"רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות –

(1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע ;

(2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע."

העברת המידע לידיה של הגב' בנימין עונה על דרישת הפרסום וכך גם העובדה שהוא הגיע לידיעת עובדים נוספים."

"אם רצה הנתבע לשלוח את תגובתו ישירות לידיה של הגב' בנימין יכול היה לפעול בדרכים דיסקרטיות יותר, כגון לשולחה בדואר במעטפה סגורה הממוענת אליה אישית, או ליצור קשר טלפוני עם הגב' בנימין בטרם משלוח הפקס ולוודא שיגיע ישירות לידיה. לכל הפחות היה עליו לוודא בטרם המשלוח כי מדובר במכשיר פקסימיליה אישי של הגב' בנימין, שאינו נגיש לעובדים נוספים.

בפועל הגיע, כאמור, המכתב אל עובדים נוספים."

"במצב דברים זה, לא עמדו הנתבעים בנטל להוכיח כי הנתבע לא יכול לצפות את האפשרות שהמכתב יגיע אל עובדים אחרים."

עבור לתוכן העמוד