חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אי מסירת הפוליסה אינה יוצרת כיסוי יש מאין

אי מסירת הפוליסה למבוטח אינה יוצרת כיסוי יש מאין לסיכון אשר המבוטח ידע, כי אינו כלול בביטוח

 

 

ת"א 6181-04 חדד ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

 

בית משפט: המחוזי בירושלים

 

פסק הדין ניתן ביום: 16/6/2010

 

על ידי כבוד השופט: מ' רביד

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של המבוטח הדורש מחברת הביטוח לפצות אותו בגין התמוטטות בניין בשל האירוע המוכר כ"אסון ורסאי" כאשר הפוליסה שהוצאה לנכס לא כללה כיסוי מפני סיכון התמוטטות מבנים אולם המבוטח טען, כי הפוליסה לא הומצאה לו על ידי המבטח?

 

רקע: מדובר בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח בסך של 3,078,486 ₪, בהתאם לפוליסת ביטוח שהוצאה לנכס שהיה בבעלות המבוטחת ואשר שועבד כבטוחה להחזר ההלוואה שניתנה על ידי חברות הביטוח (הנתבעות), אשר הגישו מצידן תביעה כספית שכנגד בסך של 302,098 ₪, לתשלום יתרת חוב ההלוואה. בכתב התביעה המתוקן, טענה החברה המבוטחת, כי פוליסת הביטוח שהוצאה לנכס בהתאם להסכם ההלוואה הינה פוליסה מסוג ביטוח מבנה עסקי כנגד כל הסיכונים,לרבות התמוטטות הנכס. בנוסף טענה המבוטחת, כי יש לראות את מהמבטחות כמי שהתרשלו בביטוח הנכס בפוליסה שאינה מתאימה, ובשים לב כי בהתאם להסכם ההלוואה, חויבה החברה לבטח את הנכס אצל המבטחות.

 

בית המשפט דחה את התביעה כנגד חברת הביטוח הואיל ולפי הסכם ההלוואה החובה היתה לביטוח מסוג מקיף (שאינו מכסה סיכוני התמוטטות) ולא ביטוח מסוג "כל הסיכונים" המכסה סיכוני התמוטטות. בית המשפט לא האמין למבוטח שהיה סוכן ביטוח בעברו שאינו יודע את ההבדל שבין המונחים "ביטוח מקיף" ו"ביטוח כל הסיכונים". בית המשפט קיבל את תביעתן של המבטחות להחזר ההלוואה לנכס שניתנה על ידן למבוטח.

 

מתוך פסק הדין:

"חרף אי המצאת פוליסת הביטוח שהוצאה לנכס, כמתחייב על-פי דין, ידע מאיר היקף הכיסוי הביטוחי שניתן במסגרתה. הווה אומר, ידע כי המדובר בפוליסת לביטוח מבנה הנכס מסוג סיכונים בלבד. כך, כלשון סעיף 6(א) להסכם ההלוואה, לפיו הנכס יבוטח "בביטוח מקיף ... נגד הסיכונים הסבירים שהחברה תדרוש". לאור התשתית הראייתית שהונחה לפניי, הנני לקבוע כי במסגרת ביטוח הנכס לא ניתנה הרחבת כל הסיכונים. כאמור, מאיר שימש שנים רבות סוכן ביטוח ועסק גם בשיווק הלוואות משכנתה מטעם שמשון ומגדל, במסגרתן נדרש מהלווה ביטוח הנכס. אינני מאמין למאיר כי לא ידע היקף הכיסוי הביטוחי של הנכס בהתאם לפוליסה, משאיני מאמין לו כי הוא אינו יודע מושגי יסוד בתחום הביטוח, כנדרש להבנת סוג הפוליסה שהוצאה לנכס. "

 

"בהתאם להוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, על המבטח (מגדל) חלה חובה למסור למבוטח (החברה) העתק מן הפוליסה. המדובר בחובה מהותית ותכליתה להבטיח יכולת המבוטח לעמוד על זכויותיו וחובותיו - הן נקיטת צעדים בכל הקשור לשמירה על נושא הביטוח והקפדה על הוראות המבטח והן מימוש זכויותיו בעת קרות מקרה הביטוח (ראו, ירון אליאס דיני ביטוח (מהדורה שניה, תשס"ט-2009), כרך א', 320 (להלן - אליאס); ולר, 220-219). לאור לשון הוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, על המבטח להוכיח שהמציא את פוליסת הביטוח למבוטח ושזו אכן הגיעה אל המבוטח הספציפי (ראו גם, ת"א (מחוזי חיפה) 742/87 סיטרוק נ' ג'י.בי. ביצוע ותעשיות, לא פורסם [פורסם בנבו](15.11.1992); ולר, 221; אליאס,680). "

 

"על החובה להמציא הפוליסה המלאה ("הז'קט") ותנאי הפוליסה ("הרשימה") למבוטח חזר המפקח על הביטוח בחוזר ביטוח כללי 1997/5 מיום 9.12.1997. הוא הדין גם ביחס לזכות המבוטח בביטוח קבוצתי, שהינו הסכם ביטוח מיוחד לקבוצת אנשים והמבוטח אינו צד ישיר להתקשרות. בעל הפוליסה הינו הגורם המייצג את המבוטחים בקבוצה מול המבטח. בחוזר המפקח על הביטוח 2000-1685 מיום 15.3.2000 נקבע, כי המבוטח זכאי לקבל לבקשתו העתק מפוליסת ביטוח קבוצתי, כאמור גם בהוראת סעיף 5 לחוק חוזה הביטוח, וכי מכל מקום על המבטח חלה החובה להמציא למבוטח תעודה המפרטת את הזכויות המוקנות לו על-פי פוליסת הביטוח, לרבות שם המבטח, זיהוי פוליסת הביטוח הקבוצתי, הגבלות על היקף הכיסוי, שיעור דמי הביטוח ומועדי תשלומם וסכומי הביטוח (ראו גם, אליאס,155-152). החובה המוטלת על המבטח להמציא פוליסת הביטוח למבוטח חלה גם כאשר המדובר בפוליסת ביטוח תקנית. המדובר בפוליסה שהינה בבחינת הסדר סטטוטורי המסדיר את התוכן הנורמטיבי של חוזי ביטוח בענפי ביטוח מסוימים, ואשר ניתן להתנות עליה רק לטובת המבוטח. בישראל, ענפי הביטוח המוסדרים באמצעות פוליסות תקניות הינם ענף ביטוח הרכב (רכוש) וענף ביטוח הדירות (אליאס,כרך ב', 1512)."

 

" כעולה מספרם של דודי שוורץ וריבי שלינגר דיני ביטוח - חובות גילוי, פרשנות ומגמות התפתחות (תשס"ה-2005), 226-225 ה"ש 96, בארצות הברית נוהג מקובל הוא, כי קיבולו של המבטח את הצעת הביטוח ילווה במשלוח הפוליסה למבוטח. כדברי המחברים, מסירת הפוליסה נתפסת בארצות הברית כצעד הכרחי בשכלול וביצירת היחסים החוזיים, ומבטיחה כי המבוטח ער לתנאי הביטוח המופיעים בפוליסה, אשר בשלב כריתת חוזה הביטוח אינם מצויים ברשותו."

 

"נפקות הפרת החובה החלה על מגדל להמציא פוליסת הביטוח לחברה: חוק חוזה הביטוח שותק באשר לסנקציה החלה על המבטח בגין אי המצאת פוליסת הביטוח למבוטח. זאת בשונה מהוראת סעיף 2(א) להצעת חוק חוזה הביטוח, לפיה "אין המבטח זכאי להסתמך על תנאי שבחוזה כל עוד לא נמסרה הפוליסה למבוטח ולא על תנאי שלא פורט בפוליסה" (ה"ח 1209, תשל"ח, 20). בפסיקה נקבע, כי ככלל, מקום בו לא המציא המבטח פוליסת הביטוח למבוטח אין הוא זכאי להסתמך על חריגים המופיעים בפוליסה (ראו, ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט(2) 749, 765-764 (1995) (להלן - הלכת ישר)).

 

במרוצת השנים נקבעו בערכאות המשפט הנמוכות סייגים לסנקציה זו, אשר בהתקיימם אי המצאת הפוליסה למבוטח לא תשלול מהמבטח הסתמכות על החריגים לפוליסה. בין עיקר הסייגים ניתן למנות שלושה: האחד, ידיעת המבוטח על אודות התנאים או החריגים לכיסוי. השני, שלילת הקשר הסיבתי בין אי המצאת הפוליסה לגרימת הנזק למבוטח, כגון במקרה בו לא ניתן היה להשיג בשוק הביטוח במועד הרלוונטי פוליסה שאינה כוללת החריג לכיסוי הביטוחי שבמחלוקת. השלישי, חובתו המקבילה של המבוטח לוודא כי הפוליסה מצויה בידו ולהתריע בפני המבטח על אי קבלתה (ראו, אליאס,680-677 והאסמכתאות אליהן הוא מפנה; ולר, 223).

 

הלכה פסוקה היא, כי משהפר המבטח החובה המוטלת עליו להמציא פוליסת הביטוח למבוטח, רובץ נטל ההוכחה על כתפי המבטח להוכיח התקיימם של הסייגים דלעיל. דהיינו, על המבטח הנטל להוכיח כי חרף מחדלו באי המצאת פוליסת הביטוח, כמתחייב על-פי דין, רשאי הוא להסתמך על תנאים וחריגים בפוליסה מכוחם נשלל הכיסוי הביטוחי. כך בפסק הדין בע"א (מחוזי ת"א) 1021/01 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' דזוראייב, לא פורסם [פורסם בנבו] (16.3.2003), שם קבעה ערכאת הערעור כי משנקבע שהמבוטח לא קיבל לידיו את נוסח הפוליסה, עובר הנטל למבטחת להראות כי המבוטח היה מודע לאמור בפוליסה."

 

"מבלי לגרוע מן האמור לעיל, הוכח לפניי כי במועדים הרלוונטיים לתביעה דנן, גם לא ניתן היה להשיג בשוק הביטוח פוליסת ביטוח לנכס עם הרחבה או מסוג כל הסיכונים.דהיינו, פוליסת ביטוח הכוללת סיכון מבוטח של התמוטטות הנכס, ושאינה כוללת חריג של ליקויי תכנון או בניה לקויה."

 

עודכן ביום 21/6/2010 שעה 12.20

 

עבור לתוכן העמוד