חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

סייגים לביטוח אחריות כלפי צד ג' בגין כלב

הסוכן אמר למבוטח בעת שמסר לו על האירוע, כי אין לו ביטוח היות הואיל וכלבתו לא היתה קשורה

 

 

תא (ראשל"צ) 120-07‏ ‏ אוה אבן נ' אורלי אגרנט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום בראשון לציון

 

פסק הדין ניתן ביום: 18/11/2010

 

עניינו של פסק הדין: האם חברת הביטוח אחראית לשיפוי המבוטח לפי פרק ביטוח אחריות חוקית כלפי צד ג' לפי פוליסת הדירה בשל נזק גוף שנגרם לתובעת בעקבות תקיפה של כלב הפוינטר של המבוטחים?

 

רקע: המכתב הדחייה הראשון חברת הביטוח ציינה, כי התביעה נדחית בשל ההודעה באיחור ובמכתב הדחייה השני חברת הביטוח ציינה סיבה נוספת והיא היעדר כיסוי לפי הפוליסה כאשר הכלב משוחרר ברשות הרבים ללא קשירה וללא זמם על פיו.

 

בית המשפט דחה את התביעה נגד חברת הביטוח וחייב את המבוטח לשלם לחברת הביטוח הוצאות בסך 20,000 ₪ מהסיבה שהעדרו של הכיסוי הביטוחי היה ברור וידוע למבוטחים מראש וללא תלות בארוע.

 

מתוך פסק הדין:

 

"כך או אחרת - וכאן נעוצה הנקודה החשובה - הנתבע הודה כי כאשר דיווח בע"פ לסוכן  הביטוח על התלונה, הסוכן הסביר לו שהארוע אינו מכוסה: "ש. כאשר אתה נפגשת עם אותו סוכן... שהוא חבר שלך... ואמרתי לו שקרה מה שקרה... מישהו אומר ככה, אז הוא אמר לך מיד, תשמע אם הגרסה של אותו אחד מישהו יאמין לה, אז יש בעיה, כי זה בלי כיסוי... זה כלב לא קשור... ת. כן הוא הזכיר דבר כזה, כן" ...

 

הסברתי לו על תוכן המכתב ושאלתי את דגני גיורא כי כלבתי היתה מעורבת בארוע. גיורא דגני אמר לי כי אין לי ביטוח היות ולא היתה קשורה במידה וזו הכלבה שתקפה" 

 

"הנה כי כן, הנתבע ידע, מיד בעת שדיווח לראשונה לסוכן הביטוח, כי אל לו לצפות להכרה של חברת הביטוח בתביעתו. הסוכן הודיע לו זאת בהזדמנות הראשונה. בנסיבות אלה, לא היה במכתב הדחיה השני הנ"ל כדי להפתיע את המבוטחים. לא רק שהם ידעו מראש כי הכיסוי לפי הפוליסה מותנה בקשירת הכלב ..., אלא שהדבר גם הוברר להם גם בתשובת הסוכן, שנמסרה לנתבע עם הדיווח בעל-פה. בנסיבות אלה... לא היה אלא חזרה על תנאי הפוליסה המוכרים, ועל עמדתה הידועה של חברת הביטוח, שהשתקפה בתשובת הסוכן.

....

 

נמצא, אם כן, כי שני מכתבי הדחיה נמסרו למבוטח בשלב הדיוני שבטרם הגשת הודעת צד ג'. בנסיבות אלה, עמדתה של חברת הביטוח נפרשה בפני המבוטח במלואה, בטרם החליט להגיש את תביעתו כנגדה. עמדתה במשפט - אין בה כדי להפתיעו.

 

בכך שונה המקרה דנא מן המקרה שבו חב' הביטוח מפתיעה את המבוטח, לראשונה בעת הגנתה במשפט, בטיעונים חדשים שלא ציינה בפניו קודם לכן (פרשת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין הנ"ל). במקרה דנא, אין בעמדת המבטחת במשפט כל התנגשות עם ציפיתו הסבירה של המבוטח. המבוטחים ידעו מהי עמדת המבטחת, הן מפי הסוכן והן מכחם של מכתבי הדחיה. הם יכלו לשקול צעדיהם בטרם הגישו את תביעתם כנגד חברת הביטוח. זאת ועוד: הלו"ז הנ"ל מלמד כי היה בידי המבוטחים די והותר זמן לבוא בדברים עם חב' הביטוח ולנסות לשכנעה בדבר החבות הביטוחית. ואמנם, המבוטחים לא קיבלו את עמדת הדחיה שבמכתב הראשון, ופנו למבטחת בכתב. לאחר הפניה הכתובה, נמסר מכתב הדחיה השני. מכתב זה הוא תוצר של בדיקה נוספת, בעקבות הפניה הנוספת. עמדת המבטחת במשפט דנא היא עקבית עם תשובותיה הקודמות למבוטחים, ולא נפל בה פגם."

עבור לתוכן העמוד