חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

במקרה של הצתה אין חבות כלפי צד ג'

מקיומה של פוליסת ביטוח לדירת הנתבעים אין נגזרת עדיין, באופן "אוטומטי", חבותו של המבטח כלפי צד ג'

 

 

 

תא (נת') 9907-07‏ ‏ חנה בוחבוט נ' בקי סבן ואח'

 

בית המשפט: השלום בנתניה

 

פסק הדין ניתן ביום: 9/12/2010

 

על ידי כבוד השופטת: יעל קלוגמן

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתם של שכנים כלפי בעלי הדירה (וחברת הביטוח שביטחה אותם בביטוח צד ג') שממנה פרצה שריפה אשר גרמה נזק לדירתם?

 

רקע: בעלי הדירה שממנה פרצה השריפה, טענו, כי השריפה נגרמה, ככל הנראה, על ידי הצתה במזיד, ועל כן אינם חייבים לפצות את השכנים שנגרם להם נזק (התובעים).

 

בית המשפט קיבל את טענתם של בעלי הדירה ודחה את התביעה אשר הוגשה נגדם על ידי השכנים.

 

מתוך פסק הדין:

 

"החשד כי הדליקה נגרמה כתוצאה מהצתה מכוונת נסמך איפוא על מספר נסיבות מצטברות:

            א. שלילה של גורמים אחרים (כשל חשמלי, סיגריה או נרגילה וכד').

            ב. הן טפסר-משנה סיטון והן מהנדס סלוצקי הריחו חומר מאיץ סמוך למוקד הדליקה.

            ג.  גלאי הפחמימנים הראה סימנים של חומר מאיץ והוביל את טפסר-משנה סיטון אל

                 המוצגים: פנל של ריצוף וקטע של שטיח, שנמצאו סמוך למוקד הדליקה.

            ד. במקרה זה ידוע מועד מדוייק למדי של פריצת הדליקה, ועל כן ניתן היה לקבוע שהאש

               התלקחה במהירות רבה. עד הראייה נדב תיאר זאת בעדותו, וטפסר-משנה סיטון מצא

             עדות לכך גם בהיקף הדליקה ובתוצאותיה. התפשטות מהירה של הדליקה אופיינית יותר

              להצתה מכוונת מאשר לדליקה ספונטנית בשל גורם מקרי."

 

"בעניין יער קבע ביהמ"ש המחוזי, כי חב' יער לא התרשלה בכל הנוגע להתפשטותה של הדליקה, שפרצה בסככה שלה, אך מצא שהתרשלה ביחס למניעת מעשה ההצתה, גם אם לא היה צפי למעשה כזה.

 

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור על קביעה זו, על בסיס מבחן הציפיות שעומד בלב עוולת הרשלנות: "יסודה של עוולת הרשלנות היא בחובתו של המזיק, כאדם סביר, לצפות סיכונים או נזק "לשכנו" ולנקוט אמצעים סבירים למניעתו. כאשר הנתבע לא היה יכול לצפות סיכונים או נזק כאלה, על יסוד מה תוטל עליו אחריות בשל נזק אשר לא היה עליו לצפותו"

 

בהעדר כל בסיס לחשש פן מאן דהוא יצית את הסככה שבחזקת חב' יער, פסק ביהמ"ש כי לא חלה עליה חובה לנקוט אמצעים למניעת מעשה הצתה - מעשה מכוון שנעשה על ידי זר, ואשר חב' יער לא יכלה לצפותו. ביהמ"ש פסק כי בנסיבות כאלה אין לחייב את בעל העסק לנקוט אמצעים למניעתה של הצתה, על העלויות הכרוכות בכך.

דומה כי אם לגבי בעל עסק כך, אזי מקל וחומר - לגבי בעל דירה פרטית."

                       

"ב"כ הנתבעים צודק אף בטענתו המהותית, כי מעצם קיומה של פוליסת ביטוח לדירת הנתבעים אין נגזרת עדיין, באופן "אוטומטי", חבות של חב' הביטוח כלפי צד שלישי (התובעים). פוליסת ביטוח הדירה נועדה לבטח את הנתבעים. אם אין על הנתבעים חבות כלפי התובעים, על פי דיני הנזיקין - אזי אין עצם קיומה של הפוליסה מקים, "יש מאין", חבות של חב' הביטוח כלפי התובעים, ללא כל קשר להעדרה של חבות כזאת על המבוטחים (הנתבעים 1 ו- 2)."

           

 

עבור לתוכן העמוד