תא (חי') 4311-08 רוני שור נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'
בית המשפט: השלום בחיפה
פסק הדין ניתן ביום: 20/3/2011
על ידי כב' השופט: יעקב וגנר – סגן נשיא
עניינו של פסק הדין: מי אחראי, אם בכלל לפצות עובד רכבת ישראל שנפגע כאשר החליק בתחנת רכבת ישראל במדרגות אשר היו רטובות וחלקלקות.
רקע: סוכם, כי בית המשפט יחליט בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעים: רכבת ישראל והחברה הקבלנית אשר ביצעה את עבודות הניקיון.
בית המשפט חייב את החברה הקבלנית והמבטחת שלה לשפות את רכבת ישראל בגין כל סכום שתחויב בו וזאת בשל ההתחייבות החוזית שלה כלפי רכבת ישראל לשאת בכל נזק.
מתוך פסק הדין:
"בהטלת אחריות אזרחית בעוולת הרשלנות יש לבחון האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק, האם הפר את אותה חובת זהירות והאם הפרת החובה היא שגרמה לנזק. קיומה של חובת הזהירות נבחנת על פי מבחן הציפיות שכולל בחובו שני היבטים: ההיבט העקרוני ובו ניתנת תשובה לשאלה אם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות מושגית וההיבט הספציפי ובו ניתנת תשובה לשאלה אם ביחס לניזוק פלוני בנסיבותיו של אירוע אלמוני קיימת חובת זהירות קונקרטית (ראה: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז (1) 113). לא יכולה להיות מחלוקת כי בנסיבות המקרה שבפני קיימת חובת הזהירות המושגית על החברה הקבלנית. בחינתה של חובת הזהירות הקונקרטית במקרה זה מצביעה כי מבחינה טכנית יכול היה אדם סביר לצפות את התרחשות התאונה, שכן ברור לכל כי ישנה סכנת החלקה כאשר הרצפה רטובה, במקום סואן כמו מדרגות בתחנת רכבת ישראל. באשר לשאלה האם הייתה הפרה של חובת הזהירות סבורני כי יש להשיב על כך בחיוב...
באשר לרכבת ישראל, מחובתה, כמחזיקת התחנה ובעלת המקרקעין, לפקח אחר עבודתה של קבלנית הניקיון, לוודא שאכן מוצבים שלטי אזהרה בעת ניקוי המדרגות או כאשר הן עדיין רטובות וכן שתשמר רמת זהירות ראויה כלפי הנוסעים ברכבת ישראל וכלפי המשתמשים בשירותי התחנה. זאת ועוד, יכול להיות כי יש ממש בטענת החברה הקבלנית כי מספר העובדים שהוזמנו ע"י רכבת ישראל היה מועט מכדי לאפשר הימצאותם של עובדי החברה הקבלנית בכל רחבי התחנה בכל עת. לפיכך סבורני כי גם רכבת ישראל לא עמדה בסטנדרט הזהירות הנדרש ממנה כבעלת המקרקעין.
מסקנתי בשאלת חלוקת האחריות הינה כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה והנזק שנגרם לתובע שווה בשווה בין החברה הקבלנית ובין רכבת ישראל."
"הפסיקה הכירה בתוקפם של הסכמי שיפוי בקובעה כי מקום ששניים התקשרו בהסכם, על פיו, אחד מהם, יישא במלוא הנזק, בלא קשר למידת אחריותם של הצדדים בנזיקין, חזקה עליהם שעשו כן, מטעמים מסחריים וכלכליים ראויים ובית המשפט, לא יתערב ולא ישנה את הוראות ההסכם ותוצאותיו (ראה: פס"ד חרושת ברזל בעמ' 427 – 428 . זאת ועוד, תוקפה של תנית שיפוי הוכר גם מקום בו הצד הזכאי לשיפוי, ביצע מעשה נזיקין רשלני בגינו אחראי הוא כלפי הניזוק, כפי שנפסק בפס"ד חרושת ברזל הצדדים רשאים להסכים בעניין זה כאשר יחפצו כל עוד הסכמתם אינה פסולה על פי הדין, ואין ספק ששיקולים מסחריים, כלכליים או שיקולי כדאיות אחרים, יכולים להכתיב את התנאים המוסכמים.
לאור האמור, ומכוח סעיפים 10.14, 12.1 ו – 12.2 לחוזה בין החברה הקבלנית לרכבת ישראל, יש לחייב את החברה הקבלנית והמבטחת שלה, איילון, לשפות את רכבת ישראל בגין כל סכום שתחויב בו וההודעה לצד שלישי שהוגשה על ידי רכבת ישראל, בכל הנוגע להתחייבות החוזית, מתקבלת."
