חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מהי רשלנות רפואית בניתוח לייזר?

הרופא הפר את חובת הזהירות, בכך שלא ביצע את כל הבדיקות הדרושות לפני שביצע את הניתוחים בעיניים

 

 

 

תא (חי') 670/05 רונית רמלר נ' פרופ' משה לזר

 

בית המשפט: המחוזי בחיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 31/5/2011

 

על ידי כב' השופט: יצחק כהן

 

עניינו של פסק הדין:  האם יש לחייב את רופא העיניים ואת חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית בפיצוי התובעת שעברה שלושה ניתוחי לייזר בעיניה, אשר גרמו לה לעיוות בקרנית ולטענתה גם לנזקים נפשיים ועליה לעבור הליכים רפואיים נוספים בעטיים?

 

רקע: התובעת טענה, כי הניתוחים בוצעו בעיניה מבלי שהוסברו לה כלל הסיכונים הכרוכים בהם, וכי אילו ידעה מהם הסיכונים העלולים להיגרם כתוצאה מהניתוחים, לא היתה מסכימה לביצועם. עוד טענה התובעת, כנגד הרופא, כי הוא לא ערך לה בדיקת טופוגרפיה לפני ביצוע הניתוח, בדיקה אשר תוצאותיה, לטענתה היו מצביעות על כך שאסור לנתחה. לטענת הרופא, בשנה שבה פנתה התובעת למרפאתו, לא נהוג היה לבצע בדיקת טופוגרפיה לפני ניתוחי לייזר, וממילא, לאור הידע הרפואי שהיה קיים בשנה זו, בדיקה זו לא יכולה היתה להוביל למסקנה כי ביצוע הניתוח הנו אסור. 

 

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי על הרופא וחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית לפצות את התובעת.

 

 

מתוך פסק הדין:

 

"אם ננסה ליישב תשובות אלו של המומחים עם שאר טענותיהם, נראה, כי אכן לא היה מידע חד משמעי בדבר האיסור לנתח מקרים עם קרטוקונוס קפוא, שכן חקר התופעה היה עדיין בראשיתו, אך עם זאת, היו קיימות השערות שעלולה להיגרם אקטזיה לאחר ניתוח לאזיק בעקבות מצב קודם של קרטוקונוס קפוא. "מדבריו של פרופ' פרוכט עולה אפוא, שאין זה נכון, כטענת הנתבע, שבדיקת טופוגרפיה לא היתה חלק מהבדיקות שנהוג היה לבצע בשנת 1999, שכן חלק המרופאים כן נהגו לבצע בדיקה זו לפני ביצוע ניתוחי לייזר. "

 

"התרשמתי, כי בשנת 1999 ניתוח הלאזיק היה ניתוח חדש יחסית, וברור היה שהשלכותיו עדיין אינן ידועות לחלוטין ...

 

בנסיבות אלו מצופה היה מרופאים שביצעו ניתוחי לאזיק לעקוב היטב אחר הספרות המקצועית, ולהיעזר בכל אמצעי חדש העומד לרשותם ומאפשר להם להגיע לאבחנה טובה יותר ולקבל נתונים טובים יותר, ולא לקחת סיכונים מיותרים על גבו של החולה. כזה היה מכשיר הטופוגרפיה, אשר אפשר לקבל תמונה רחבה יותר של הקרנית מאשר מכשיר הקרטומטריה, בו השתמש הנתבע, הגם שלדבריו ולדברי פרופ' פרוכט, שלט בו בצורה מצויינת".

 

"מקביעה זו קל להקיש לענייננו. אף אם נושא הופעת האקטזיה לאחר ניתוחי לאזיק היה באותה שנה בחיתוליו, הרי שהיו מאמרים רפואיים שציינו תופעה זו, ובכך די כדי לקבוע שצריך היה לדעת על קיומה של התופעה, העלולה לגרום לעוות בקרנית, וליידע על כך את המטופלים.

 

אמנם בטופס ההסכמה עליו חתמה התובעת נכתב כי עלולים להתרחש בעתיד סיבוכים בלתי ידועים ובלתי צפויים, אך ברגע שהסיכון כבר ידוע צריך היה לציינו במפורש בטופס. 

 

לאור האמור לעיל הנני קובע כי התובעת לא נחשפה לפני הניתוח לכלל הסיבוכים העלולים להיגרם לה כתוצאה מהניתוח, וכן הנני מקבל את טענת התובעת, כי לו ידעה מהם הסיכונים העלולים להתממש בעקבות הניתוח היתה נמנעת מלעבור את הניתוח.

 

לאור כל האמור עד כה, הנני קובע, כי הנתבע הפר את חובת הזהירות שהיה חב בה כלפי התובעת, בכך שלא ביצע את כל הבדיקות הדרושות לפני שביצע את הניתוחים בעיניה, וכן הנני מקבל את טענת התובעת, כי לא הוסברו לה כל הסיכונים הנובעים מהפרוצדורה הרפואית שביצע בה הנתבע."

 

 

עבור לתוכן העמוד