חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

היעדר כיסוי ביטוחי לגניבת מצלמות

חשוב להדגיש, כי אין להבין מכך כי פוליסת 'כל הסיכונים' מעניקה למבוטח כיסוי ביטוחי בלתי מוגבל

 

 

תא (חי') 13714-03-09 כתום צלמים בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום בחיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 2/8/2011

 

על ידי כב' השופט: שלמה לבנוני, סגן נשיא

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את התביעה של המבוטח העוסק בשירותי צילום כנגד חברת הביטוח בשל גניבת חלק מציוד הצילום מאולם חתונות כאשר עובדי המבוטח  פרשו את הציוד על מנת לסדרו לקראת האירוע?

 

רקע: חברת הביטוח טענה, כי  לא נגרם "מקרה ביטוח" כהגדרתו לפי הפוליסה וציינה, כי הציוד שנגנב היה מצוי מחוץ למקום שבוטח בפוליסה, דהיינו מחוץ למשרדים או הבניינים או בתי העסק של המבוטח. עוד טענה חברת הביטוח, כי המבוטח לא נקט בצעדי זהירות סבירים למניעת הנזק ו/או האובדן הנטענים. ועל הכל הוכחשה הטענה כי "מדובר בפוליסת 'כל הסיכונים'. חברת הביטוח טענה, כי הפוליסה האמורה הינה 'מושלם עסק' לפי הגדרתה ומהותה, והכחישה, כי פוליסה מכסה מקרה של גניבה מכל סוג שהוא"

 

בית המשפט דחה את התביעה כנגד חברת הביטוח הואיל והמבוטח לא הוכיח את התרחשותו של מקרה הביטוח.

 

 

מתוך פסק הדין:

 

" ראוי לציין כי מונחת בפניי מהדורת 2006 של "פוליסה לביטוח מושלם לעסק". פוליסה זו מונה מניין פרקים וביניהם פרק 2 שעניינו "ביטוח תכולת בית העסק". בסוף הפוליסה מצורף "מפרט לביטוח", שאין עוררין על חשיבותו. בכל עמודי המפרט מוגדר הענף של הפוליסה כ"מושלם עסק – כה"ס". ההגדרה של "מהות העסק המוצע לביטוח" היא "חנות לצלמים – צילום אירועים". בשולי המפרט מצויין כי "מוצהר ומוסכם בזה כי הכיסוי על פי פוליסה זו כפוף לתנאי פוליסת 'מושלם עסק' מהדורת פברואר 2006".

 

"טרם שאכריע במחלוקת האמורה ראוי לומר דברים אחדים על מהותו של ביטוח "כל הסיכונים".

ירון אליאס, בספרו דיני ביטוח (מהדורה שנייה), מציין כי הגם ש"קיומו של סיכון בר-ביטוח (להבדיל מנזק וודאי) מהווה, כאמור, תנאי מקדמי לתחולתו של חוזה הביטוח", ומשום כך, למשל, "מבוטח שביטח את רכושו מפני סיכוני אש, נדרש להוכיח כי הנזק שנגרם לרכוש נבע משריפה (הסיכון המבוטח) ולא מכל סיבה אחרת", הרי "יוצא מן הכלל לעניין זה הוא ביטוח מפני 'כל הסיכונים'. בביטוח 'כל הסיכונים' הביטוח הוא כנגד אובדן או נזק הנובעים מכל סיבה שהיא. על כן, על המבוטח להוכיח כי נגרמו לו אובדן או נזק. אין הוא חייב להוכיח כיצד נגרמו האובדן או הנזק. אין הוא חייב להוכיח את סיבת האובדן או הנזק ודרכי התרחשותם. די לו שיוכיח את עצם האובדן או הנזק. יוצא, איפוא, כי בביטוח 'כל הסיכונים', לטיב הסיכון אין כל השפעה על התגבשות מקרה הביטוח".

 

אכן, "חשוב להדגיש, עם זאת, כי אין להבין מכך כי פוליסת 'כל הסיכונים' מעניקה למבוטח כיסוי ביטוחי בלתי מוגבל. הכיסוי הביטוחי חל בתוך הגבולות שתוחמים לו מצד אחד ההגדרה של הנזקים המבוטחים, ומצד אחר החריגים המנויים בפוליסה" (עמ' 420). אכן עניין אחרון זה אף נקבע בפסק דינו של השופט ריבלין בפרשת נוה גן הנ"ל (שם, עמ' 317)."

 

"הנה-כי-כן, ככל שעסקינן במחלוקת המשפטית לא זו בלבד שהדין עם התובעת, אלא המסכת שבפניי אינה מחמיאה להתנהלותה של הנתבעת, דרך המעטה. ואולם, גם משאלו הם פני הדברים שומה על התובעת לצלוח את המשוכה העובדתית. מלכתחילה, בכתב הגנתה, מכחישה הנתבעת, כל עיקר, את עצם האירוע הנטען. ואכן, גם בהינתן שמצבו של מבוטח בפוליסת ביטוח "כל הסיכונים" טוב יותר - שהרי, כמבואר, אין הוא חייב להוכיח את סיבת האובדן והנזק - הרי הוא חייב-גם-חייב להוכיח את עצם האובדן או הנזק (וראו ע"א 497/85 אשר אשל נ' פיליפ גאבל ריט פ"ד מב(1) 89). צר לי שלאחר שהתובעת צולחת את המשוכה המשפטית, היא כושלת במשוכה העובדתית."

 

ואולם התובעת כושלת, לנוכח הנסיבות האמורות, לאור הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 המורה כי אם "פסק בית משפט בעניין אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו". אחד המקרים הוא כאשר "העדות היא של אדם המעוניין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד" (סעיף קטן 3). אין ספק כי מגיורה, מנהלה של התובעת, הוא אכן אדם המעוניין בתוצאות המשפט כאמור. "

 

"עדים רבים הוא יכול היה להביא לעדות. את עמיתיו לעבודה, הצלמים האחרים, את התקליטן, את מנהלת האירועים, אפילו את החתן והכלה. כל אלו, כך עדותו, התוודעו למצב הדברים ולגניבה שהתרחשה. אכן, אילו אלו היו מעידים לנגד עיניי, שמא אמוני בעדותו של מי מהם, הייתה מאפילה על החשד בעדותו של מגיורה. שמא כתוצאה מעדויות אלו, ובמכלול ראייתי כולל שהיה מונח לנגד עיניי, הייתי שופט בדרך אחרת את שורת הסתירות והתמיהות עליהן הצבעתי. משמע, נתון משמעותי  הסותם את הגולל על תביעת התובעת נעוץ לא רק בכך שנשמעה בפניי עדות יחיד, שגורמת לי למצער להרמת גבה, אלא שלא נשמעו בפניי עדויות רבות שיכולות היו לפזר את הספק. אז שאלת המהימנות של מגיורה לא הייתה כה קריטית, שהרי היא הייתה חלק ממסכת ראייתית מורכבת. עדים אלו, בוודאי, יכולים היו למסור מידע שאכן התוודעה להם טענת מגיורה אודות הגניבה הנטענת, ושמא נתונים עובדתיים נוספים שהיו חיוניים להכרעה. "

עבור לתוכן העמוד