חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אחריות העירייה לבור במרצפות המדרכה

נקבע, כי יש להטיל גם על הקבלן אחריות לנזק שנגרם לתובעת כאשר שיעור אחריותה של העירייה הוא 40%

 

 

עא (י-ם) 33340-09-11  איילון חברה לביטוח בע"מ נ' יוסף ינאי בע"מ

 

בית המשפט: המחוזי בירושלים

 

פסק הדין ניתן  ביום: 9/1/2012

 

על ידי כב' השופטים: השופטת אפעל-גבאי, כב' השופט פרקש וכב' השופט כרמל

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים שקיבל את גרסת התובעת, כי נפגעה בעת שמעדה בשל בור שנפער במדרכה, תוך כדי הליכה ברמת גן בדרכה לאסיפת הורים וילדים שהתקיימה בשעות הערב בבית הספר בו למדה?

 

בית משפט השלום הטיל את האחריות הבלעדית לתאונה על המערערות וקבע, כי העיריה חייבת בזהירות מושגית כלפי ההולכים ברגל בתחומה, ולכן עליה לוודא את תקינותם של הרחובות והמדרכות.

 

בית המשפט קיבל את הערעור נגד המשיבות ודחה את הערעור נגד המהנדס,עמית הר לב, התובעת והמשיב 5 (הראל חברה לביטוח בע"מ). נקבע, כי אחריותן של המשיבות היא 60% ושל המערערות (איילון חברה לביטוח בע"מ ועיריית רמת גן) היא 40%.

 

 

מתוך פסק הדין

 

"התמונה המצטיירת מן המקובץ היא, כי גדר הבטחון הסמוכה לאתר הבניה הוסרה בתקופת הבניה וכתוצאה מכך נוצרו במדרכה מכשולים, שבאחד מהם מעדה התובעת ונפלה. ודוק: גדר הבטחון הסמוכה למבנה המועדון לא הוסרה, אלא אך זו, בהמשך לה, הגובלת עם אתר הבניה. האפשרות המסתברת ביותר, ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היא כי הסרת הגדר נועדה לאפשר גישה נוחה מן הכביש לאתר הבניה, הן לצורך בניית השלד תוך שימוש במנוף והן לצורך השימוש בשער הירוק הנראה בצילומים, או לכל צורך אחר ששירת את הבניה, ולכן נעשתה על ידי הקבלן."

 

 "לטעמנו, אותה סמיכות במקום ובזמן בין הבניה לבין הסרת הגדר מעידה על קיומו של קשר ישיר בין שני אלה."

 

"על יסוד כל האמור לעיל, אנו סבורים כי יש להטיל גם על הקבלן אחריות לנזק שנגרם לתובעת, ולכן על המשיבים והמערערים, יחד ולחוד, לפצות את התובעת בגין נזקיה. מסקנתנו זו בנוגע לקבלן נתמכת גם באמור בהסכם בין הקבלן לעיריה, במסגרתו קיבל הקבלן על עצמו לנקוט את כל אמצעי הזהירות, לרבות גידור האתר, ולפצות בין היתר גם את העיריה על כל נזק שייגרם לה בגין הבניה (פרק ג': השגחה, נזיקין וביטוח).

 

אשר למהנדס, לא מצאנו מקום להתערב במסקנת בית משפט קמא כי אין להטיל על המהנדס אחריות לתאונה.

 

בכל הנוגע לחלוקת האחריות בנזיקין בין המערערות למשיבות, ביחסים הפנימיים שביניהן, אנו רואים להעמיד את אחריותן של המשיבות על 60% ואת אחריות המערערות על 40%. הטעם לחלוקה זו נעוץ בעובדה שחלק הארי באחריות מוטל על כתפי המשיבות, אשר יצרו את המפגע במדרכה ולא דאגו להסרתו. 

 

המערערת והמשיבות הגישו הודעות הדדיות לצד ג' המעוררות שאלות בתחום דיני החוזים ודיני הביטוח, שכלל לא נדונו. אשר לכך, אנו מחליטים להחזיר את הדיון בהודעות לצדדי ג' לבית משפט קמא על מנת שידון בהן לגופן."

           

 

עבור לתוכן העמוד