חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פיצוי בגין איחור בהעברת כספי ביטוח חיים

על פרק זמן להעברת פידיון ביטוח חיים בהגיע מבוטח לגיל פרישה, ראו גם בתשובות המפקח על הביטוח באתר הפיקוח

 

תא (י-ם) 35809-04-11‏ ‏ יורם וינוגרד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום בירושלים

 

פסק הדין ניתן ביום: 31/1/2013

 

על ידי כב' השופטת: מרים ליפשיץ-פריבס

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח לפצות מבוטח אשר חברת הביטוח עיכבה את העברתם של כספי פוליסת החיים שלו במועד המתחייב לפי הדין?

 

רקע: לאחר הגשת התביעה ולפני הדיון חברת הביטוח העבירה אליו את כספי פדיון הפוליסה לביטוח חיים אולם המבוטח טען, כי התשלום שולם באיחור מהמועד הקבוע בחוק וביקש את מלוא ההפרשים המגיעים לו עקב כך וכן ביקש להשית על חברת הביטוח הוצאות כבדות על הנתבעת שבשל מחדליה הוגשה התביעה.

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

 

מתוך פסק הדין:

 

 

"תקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) התשמ"ב-1981 (להלן "התקנות") בנוגע לתגמולים בביטוח חיים, קובעות כי בחוזה ביטוח חיים ייכללו ההוראות הבאות:

 

6(1) "תגמולי הביטוח ישולמו תוך שבעה ימים מתום תקופת הביטוח או תוך שבעה ימים מיום שהוגשו למבטח המסמכים הנדרשים בפוליסה לעניין זה לפי המאוחר;

 

6(2) נמסרה למבטח תביעה לתשלום תגמולי הביטוח, ייתוופסו עליהם הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לקבוע בסעיף 28 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981." 

 

הנתבעת טענה כי אין רלוונטיות לתקנות בעניינינו, בהפנותה למילים בסעיף 6(1) לתקנות: "מתום תקופת הביטוח" ולסיפא של ההוראה בדבר תשלום "לפי המאוחר". תום תקופת הפוליסה אמור להיות רק בדצמבר 2035 ועל כן ההוראה לא חלה ולא קמה לתובע הזכות לקבל את הכספים תוך 7 ימים ממועד המצאת מלוא המסמכים אליה. בעניינו, תוחל הוראת סעיף 46(ג) לחוק חוזה הביטוח , תשמ"א-1981 (להלן-"החוק") לפיו יועבר ערך הפידיון תוך 30 יום ממועד הדרישה או תוך זמן ארוך יותר שנקב המבוטח בדרישה ושלא יהיה יותר מ-90 ימים.כך גם, משמדובר בתגמולי ביטוח, יש להחיל את סעיף 27 לחוק ולהעבירם תוך 30 יום מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו.  

 

הוכח ואין חולק כי התובע הגיע לגיל פרישה עוד בטרם מועד דרישתו לפידיון הפוליסה וכן הוכח כי נשלחה הודעה על היות הפוליסה מסולקת מעת שחדל לשלם את הפרמיה בגינה גם לאחר מספר התראות שנשלחו אליו (נספח ה' לתצהירו של מר עיני ). על סילוק הפוליסה  העיד התובע (עמ' 4 שורות 9-12) . מר עיני מטעם הנתבעת העיד כי הפוליסה של התובע היא עד גיל 65 (עמ' 9 שורה 9 ) והוסיף ואמר שאדם שלא ממשיך לשלם, מסלקים לו את הפוליסה והפוליסה של התובע, סולקה בשנת 2009 (עמ' 9 שורות 18 ו- 29). העד הודה בחקירתו כי עם מתן הודעת הסילוק , אין פידיון בגין ביטוחים נוספים ונותר רק הערך (של הכספים שהופקדו בחיסכון- מ.ל.) שרק הם מועברים למבוטח (עמ' 9 שורות 20 ו-25).

 

סעיף 8 לתנאים הכללים שצורפו לפוליסה (נספח ג' לתצהירו של מר עיני) גם הוא מלמד כי במקרה בו בוטלה פוליסה כתוצאה מאי תשלום פרמיות ומשטרם שולם ערך פידיון הפוליסה או חלקו , עומדת למבוטח הזכות לחדש את הפוליסה למרות הביטול, תוך 3 חודשים ממועד הביטול ובתנאי ששילם את מלוא הפרמיה המתחייבת. משחלפו 3 חודשים, טעון חידוש הפוליסה הסכמה בכתב של המבטחת. 

 

לפיכך, בהיעדר תשלום של הפרמייה ע"י התובע לאחר חודש 11/07 ועד הגשת התביעה והיעדר בקשה לחידושה היה כיסוי ביטוחי של הפוליסה לתובע עד זמן פירעון בחודש נובמבר 2008 (ראו הודעת הסילוק נספח ה' לתצהירו של מר עיני ועדותו בעמ' 10 שורה 8).

 

לאור האמור אני קובעת כי הסתיימה תקופת פוליסת ביטוח החיים בהתאם להודעת הנתבעת ובהגיע גיל הפרישה של התובע , ביקש כדין מהנתבעת לקבל את הכספים כמצוות סעיף 6 (1) לתקנות. 

 

בהתייחס לכלל של "לפי המאוחר" האמור בסיפא של סעיף 6(1) לתקנות, נדחית טענת הנתבעת לפיה מניין 7 ימים יחול רק בפידיון בדצמבר 2035. הכלל יחול, כאשר האופציה המאוחרת אכן עומדת למימוש ע"י המבוטח. בעניינינו, הפוליסה סולקה לפי הודעת הנתבעת ולא בכדי נמנע העד עיני מלהשיב בחיוב כי לשאלה אם כספי ביטוח חיים למוטבים לפי הפוליסה במות המבוטח, היתה משולמת למרות סילוק הפוליסה מחמת אי תשלום פרמיה כמתחייב . כפועל יוצא מהודעת הסילוק, גם פקעו כל הביטוחים הנילווים (כמובא לעיל).  

 

בהתאם לאמור משתמה הפוליסה ועימה גם תקופת ביטוח החיים והגיע מועד הפרישה,  6(1) לתקנות,להעברת יחולו על העברת הפידיון ההוראות מיוחדות הנוגעות לפידיון ביטוח חיים כאמור בסעיף הכספים תוך 7 ימים ממועד המצאת מלוא המסמכים ע"י התובע. 

 

יפים לעניין זה דברי המלומד ירון אליאס בספרו דיני ביטוח, מהדורה שניה 2009 עמ' 547 בנוגע לפרק הזמן הקצר העומד לרשות המבטח לתשלום תגמולי ביטוח חיים בשל "הפשטות היחסית של הליכי התביעה – המבוטח או המוטב משוחררים מנטל הוכחת התביעה (נטל החל עליהם כאשר מדובר במקרה ביטוח מסוג מוות) ואילו המבטח אינו נדרש לברר את חבותו , שכן חבות זו נובעת מעצם קיומו של הביטוח ".

 

(על פרק זמן להעברת פידיון ביטוח חיים בהגיע מבוטח לגיל פרישה, ראו גם בתשובות המפקח על הביטוח http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/pniyot/faq.asp)."

 

"משלא הועברו הכספים במועד, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הפרשי הצמדה לתובע בהתאם לסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 על הכספים שהועברו אליו לפידיון הפוליסה בסך של 75,811 מיום 24.3.11 ועד ליום 28.4.11 ובקיזוז סך של 52.30 ש"ח מחיובה אשר שולם לתובע עבור 7 ימי עיכוב בהעברת פידיון הפוליסה."

 

"מידת ההוכחה הנדרשת לחישוב גובה הפיצויים היא בהצגת ראייה פוזיטיבית ובדרגת ודאות סבירה לקיומו של נזק ושיעורו (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808-807 (1981) והתובע, לא הביא ראיה כלשהי להוכחת נזקיו.נכונים הדברים גם ביחס להוכחת הפסדיו בגין יתרת חובה בבנק בהיעדר הצגת מסמכי הבנק ולעניין עגמת נפש, עקב ההתקשרות עם הקבלן שלא הובאו ראיות לגביה או להפסקת מו"מ איתו עקב עיכוב בהעברת פידיון הפוליסה. 

 

זאת ועוד, על התובע חלה חובת הקטנת הנזק וככל שהיו לו שוכרים פוטנציאליים או וודאיים צפוי היה שיקטין את נזקיו וידאג למימון ביניים בעצמו לשיפוץ ויבקש להשית על הנתבעת רק את הוצאותיו בגין נטילת מימון ביניים ולחילופין, להשכרת הדירות בשכר דירה נמוך משווי השוק עד לתיקון הליקויים. 

לאור האמור, נדחית התביעה לפיצוי בגין נזקי התובע שלא הוכחו."

 

עבור לתוכן העמוד