חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

כיסוי נזק למוצר לפי ביטוח אחריות המוצר

כאשר כיסוי נזק מתכנון לקוי של הפוליסה לביטוח אחריות המוצר מכסה נזק שנגרם למוצר עצמו

 

 

 

ע"א  1228/08 מולרם מערכות שינוי והרמה ומושב מולדת נגד ביטוח חקלאי ואח'

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 28/6/2011

 

על ידי כב' השופט: נ' הנדל

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור על קביעתו של בית המשפט המחוזי בחמשת הסעיפים  הבאים:

  1. לקבוע כי מולרם (יצרנית המכונה) פטורה מאחריות עקב טעותה או רשלנותה של זיקה, מכוח סעיף 15 לפקודת הנזיקין.
  2. לקבל את טענת מולרם (יצרנית המכונה), שכלל לא הוכח על ידי חופית (מזמינת המכונה) שנגרם לה אבדן רווחים כתוצאה מאירוע השבר הראשון במכונה.
  3. לבטל את הקביעה של בית המשפט המחוזי לפיה ביטוח אחריות המוצר שערכה מולרם (יצרנית המכונה), אצל חברת הביטוח עילית אינו מכסה את הנזק התוצאתי שנגרם לחופית (מזמינת המכונה).
  4. לבטל את הקביעה של בית המשפט המחוזי לפיה הרחבת הביטוח של חברת הביטוח עילית לכיסוי אחריות בשל תכנון לקוי אינה כוללת את הנזק שנגרם למכונה עצמה.
  5. לבטל את הקביעה לפיה סוכן הביטוח, לא התרשל בתפקידו שעה שסיפק למולרם (יצרנית המכונה) פוליסה שאינה מכסה כל נזק תוצאתי.

 

רקע: מדובר בכשל של מכונה אשר וספקה ע"י מולרם לחופית כאשר בכל זרועותיה של המכונה אירעו חמישה שברים שונים בזמנים שונים. לאחר קרות הנזק הראשון, ולפני התרחשותם של השברים 2-5 הנוספים, רכשה חופית בחברת ביטוח חקלאי אגודה פוליסה המכסה נזקים שנגרמו למכונה. לאחר השבר הראשון,  הרחיבה יצרנית המכונה – מולרם, את פוליסת הביטוח בחברת הביטוח עילית לכסות גם נזק אשר מקורו בכשל תכנוני של המכונה.

 

 

הערעור התקבל חלקית ונקבע, כי חברת הביטוח עילית תשפה את מולרם (יצרנית המכונה) בגין הנזקים שנגרמו למכונה עצמה בניכוי סכום ההשתתפות העצמית הקבוע בפוליסה.

 

 

מתוך פסק הדין:

 

"נכון הוא אפוא כי זיקה ייעצה למולרם. אולם, מולרם הציגה תמונה לקויה של הנתונים – מצב שתרם לכך שהייעוץ של זיקה היה בבחינת עצה שפניה לכשלון. מולרם לא רק ידעה על המצב, אלא בפועל יצרה אותו. היא "הרשתה" את המצב לפיו תקבל עצה כושלת העלולה להסב נזק."

 

"לטענת מולרם, חופית כלל לא סבלה מנזק תוצאתי של הפסד רווח כתוצאה ממקרה השבר הראשון.

...

דין הטענה להידחות שעה שבית המשפט המחוזי דן בה לגופה וקבע כי חופית הוכיחה את הנזק האמור"

           

"נזק תוצאתי כשמו כן הוא. התקיימותו נובעת כתוצאה מהנזק הראשוני. הוא משול לנזק שני ומשני. נזק תוצאתי עומד בפני עצמו. בענייננו, הנזק התוצאתי הרלוונטי הוא אבדן הרווחים שנגרם לחופית. לטענת מולרם, יש לקבוע כי נזק זה מכוסה על פי הפוליסה, הן בנוסחה המקורי והן בנוסחה המורחב. לגישת עילית, הפוליסה אינה מכסה נזק תוצאתי שלא הוגדר במפורש במסגרת הפוליסה."

 

"ההלכה קבעה כלל, לפיו נדרשת קביעה מפורשת בחוזה הביטוח, טרם תיווצר חובת שיפוי גם בגין נזק תוצאתי. דרישה זו אינה שרירותית אלא משקפת את הייחוד שבנזק מסוג זה. גישה זו נשענת על הגיון כלכלי, שכן היקף הנזק העקיף או התוצאתי אינו ברור מראש ועשוי להתבטא בשיעור גבוה. ברי שגודל מרכיב הסיכון משפיע על שיעור תשלום הפרמיה. לכן, יש לציין מפורשות בחוזה הדורש מסויימות וגמירת דעת, אם מכסה הוא נזק תוצאתי."

 

"בהיעדר הוראה מפורשת בחוזה לפיה חברת הביטוח תשלם עבור חיובה של מולרם בנזקיה התוצאתיים של חופית, אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי. מולרם אף לא הציגה כל תשתית אחרת לפיה הנושא עלה במו"מ לקראת כריתת החוזה."

 

"המסקנה היא כי אבדן הרווחים הנגרם בעקבות הכשלים במכונה, אינו זוכה לכיסוי במסגרת הפוליסה ללא קביעה מפורשת כי נזק שכזה מכוסה – בהיותו נזק תוצאתי."

 

"ניתן ללמוד מלשונה של הפוליסה לאחר ההרחבה, כי היא מכסה נזק שנגרם למוצר עצמו. לשון ההרחבה היא: "מוצהר ומוסכם בזה כי הביטוח לפי פרק זה מורחב לכסות חבותו החוקית של המבוטח בגין נזק עקב ליקוי בתכנון המוצרים ע"י המבוטח". בענייננו, מסכימים הצדדים כולם כי הנזק נגרם למכונה בעקבות תכנון לקוי של פעולות הריתוך. פרשנות סבירה אף תומכת בגישה לפיה ליקוי בתכנונו של מוצר יגרום נזק למוצר עצמו. טול לדוגמא כיסא אשר רגליו תוכננו באופן לקוי. אם כיסא זה יתפרק, יש להניח כי נזקי הכיסא השבור יכוסו במסגרת פוליסה כזו. מכאן נלמד כי השברים למכונה שנגרמו עקב התכנון הלקוי, מכוסים במסגרת הפוליסה המורחבת."

 

"סוכן הביטוח הוא הגורם המקצועי אליו פונה החפץ בכיסוי ביטוחי. בהיותו כזה, מוטלות עליו חובות שונות, כגון: "להציג בפני הלקוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות לו כל מידע רלבנטי באשר לצורות ההתקשרות השונות, וכן עליו לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח. לפיכך הוא גם מחויב להסביר ללקוח אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון תנאי מיגון וחריגים לכיסוי הביטוחי. עוד מחויב סוכן הביטוח למנוע מן המתקשר לבצע שגיאות שמשמעותן האפשרית היא ביטול הפוליסה. מטעמים אלו בנוסף לשלב המתקדם של המשא ומתן נקבע כי על סוכן הביטוח להסביר ללקוח את ההבדל בין הביטוח שביקש לבין מה שקיבל מחברת הביטוח. יחסיהם הקודמים של הצדדים מצדיקים את חיובם של סוכן הביטוח והמבטח להעמיד את המבוטח על שינויים בנוסח פוליסה שגרתי שנחתם בכל שנה בין הצדדים..." (רע"א 5695/06 בהא סייף נ' פוזי מרעי (21.9.2009)).

 

יחד עם זאת, כקבוע בסעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, סוכן הביטוח משמש בדרך כלל שלוחה של חברת הביטוח לעניין המשא ומתן, ולעיתים יכול הוא לשמש אף כשלוחו של המבוטח. כך או כך, על מנת להוכיח כי סוכן הביטוח לא עמד בחובות המוטלות עליו מכוח תפקידו, יש להציג תשתית עובדתית כדבעי.

...

לא קיימת טענה מגובשת וממשית בדבר בקשתה של מולרם מקפלן שישיג לה ביטוח מקסימאלי אשר יכסה גם את אבדן הרווחים שנגרם לחופית. תשתית כזו לא הונחה גם בערעור. טענתה של מולרם נטענה בעלמא, מבלי כל יכולת לבסס את קיומה של הדרישה לביטוח מקסימאלי, מהו אותו ביטוח מקסימאלי ומהם גבולותיו. נוכח תשתית חסרה זו, אין מקום לקבל את טענותיה של מולרם לעניין זה."

 

פסק הדין באתר בית המשפט העליון.

 

עבור לתוכן העמוד