אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















איכות הסביבה - האחריות משתלמת

הימנעות מהשקעה בחברות שאינן עומדות בתקנים מצמצמת עד מאוד את סכנת החשיפה לתביעות ייצוגיות ואחרות
 

עו"ד  עידית רייטרהדימוי הרווח של הקפיטליזם מקשר את עולם העסקים עם רדיפה עיוורת אחר כסף, ונוטה להציב באופן אוטומטי את השאיפה לרווח כשיקול העליון והיחיד אשר מנחה את מדיניותם של גופים פיננסיים, חברות ואנשי עסקים. יתרה מכך, אצל רובנו מתקיים בתודעה זיק עמום של תחושה אינסטינקטיבית, המציבה כמעט תמיד את הגורמים העסקיים בצדה האפל של המשוואה המוסרית, ותופסת את האינטרסים שלהם כמנוגדים בהכרח לרווחת הכלל ולאינטרס הציבורי.

 

בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר. תאגידי ענק, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה ובתי השקעות אינם גופים פילנתרופיים;אך לא תמיד הם מייצגים גישה חד ממדית, המציבה לנגד עיניהם את שורת הרווח המיידי ותו לאו;יותר ויותר משקיעים מוסדיים מיישמים בשנים האחרונות מודל חדש, המשלב תפיסות חברתיות וסביבתיות במערכת השיקולים העסקית שלהם. זהו מודל ה- SRI(Sustainable Responsible Investments), אשר הרעיון העומד בבסיסו גורס כי המשקיע המוסדי, האמון על כספי הציבור שנמסרים לניהולו, מהווה מתוקף עובדה זו גם שליח ציבור, ולא רק שכיר חרב פיננסי. לכן, הוא משקיע את משאביו הכספיים רק בחברות העומדות בקודים אתיים ברורים, ונמנעות מניצול לא מוסרי של בני אדם ושל משאבים סביבתיים בתהליכי הייצור שלהן (למשל, העסקת ילדים, או כריתת יערות גשם).

 

כאמור, גישת ה- SRI איננה גישה פילנתרופית נאיבית, אלא היא משלבת בתוכה את האינטרס הציבורי עם זה הפיננסי. ההימנעות מהשקעה בחברות שאינן עומדות בכל התקנים הרגולטוריים מצמצמת עד מאוד את סכנת החשיפה לתביעות ייצוגיות ואחרות, אשר עשויות למוטט את החברה ולאדות את כספי המשקיעים בה. יתרה מכך, ניתן למצוא ניצנים של התנגדות ציבורית להשקעה בחברות שאינן עומדות בתקנים סביבתיים אתיים, גם אם הם אינם מוסדרים בחקיקה. כך למשל ג'נרל מוטורס, יצרנית המכוניות האמריקנית הנאבקת על חייה בעקבות המשבר הכלכלי, נאלצה להתמודד עם קריאות שלא להעביר לה את סיוע המיליארדים הפדראלי שהיא מתחננת לקבל, אלא אם תשקיע בפיתוח כלי רכב ידידותיים לסביבה וזאת לאחר שבמשך שנים היא סירבה לקריאות חוזרות ונשנות להשקיע משאבים בהפחתת הזיהום שגרמו כלי הרכב זוללי הבנזין שהיא מייצרת.

 

המשבר הכלכלי העולמי, שנגרם כתוצאה ממדיניות השקעות ספקולטיבית ששאפה למקסם בכל מחיר את הרווח הפיננסי המיידי, הגביר את המודעות של משקיעים מוסדיים ופרטיים לסכנות האסטרטגיות שאורבות לכספי ההשקעה שלהם. כתוצאה מכך, עלתה גם המודעות ליתרונותיה ארוכי הטווח של גישה ה- SRI, שהולכת ותופסת אחיזה גם בשוק הישראלי. מספר קרנות נאמנות 'ירוקות' כבר פועלות כיום בבורסה של ת"א, וכמה בתי השקעות החלו להציג בפני לקוחותיהם 'דירוג אתי' של החברות השונות במשק;אנשי מקצוע שתפקידם לוודא כי הון המוקצב לטובת מטרה חברתית או סביבתית מוגדרת אכן מגיע ליעדו, הולכים והופכים לפונקציה משמעותית בתחום ניהול ההשקעות;וכל חברה המכבדת את עצמה, לא חותמת יותר על חוזה בעל השלכות סביבתיות מבלי לקבל מראש ייעוץ משפטי בנושא.

 

האינטרס הפיננסי הצר לא פועל בחלל ריק, והוא כבר אינו חזק דיו בכדי להכתיב באופן בלעדי את המדיניות העסקית במשק. חשיפה לתביעות ייצוגיות ואף שיקולים תדמיתיים, מהווים כיום נדבך מכריע בקביעת המדיניות של כל תאגיד או משקיע מוסדי גדול המושתת על כספי הציבור הרחב. למעשה, הציבור הוא שמהווה את השחקן המרכזי בכלכלה של המאה ה-21, ולכן הוא מרכז בידיו כוח עצום. וכמו בכל עסק, מי שלא מתיישר לפי רצונו של הבוס, ימצא את עצמו במהרה מחוץ למשחק.