דנ"א 6716/12 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נגד אשורנס גנרל דה פרנס וי.מ טוקטלי ובניו בע"מ (בפירוק)
בית המשפט: העליון
ההחלטה ניתנה ביום: 29/10/2012
ע"י כבוד השופט: הנשיא א' גרוניס
עניינה של ההחלטה: האם יש לקבל את העתירה לקיום דיון נוסף שהוגשה ע"י המפרק של בנק צפון אמריקה על פסק-הדין של העליון שבו נדחה ערעורו של המפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (להלן – המפרקו-הבנק) על דחיית תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח בגין מעילה, שבוצעה בידי נושאי משרה בכירה בבנק, שכיהנו גם כדירקטורים.
בית המשפט העליון דחה את הבקשה לקיין דיון נוסף.
מתוך ההחלטה:
"אין חולק כי פוליסת הביטוח מזכה את הבנק בתגמולי ביטוח רק בגין נזקים שהתגלובתוך תקופת הביטוח, ועל-כן התעוררה השאלה מה טיבו של הגילוי הנדרש. בית המשפט העליון קבע כי לפי תנאי הפוליסה, נדרש המבוטח עצמו לגלות את הנזק במועד, ואין די בגילוי שגילה צד שלישי (כגון בנק ישראל). קביעה זו התבססה על פרשנות חוזה הביטוח, ובעיקר על התנאי המורה כי הנזק המבוטח הוא:
“such direct financial loss… discovered by the Assured during the period of the policy”(ההדגשה הוספה; ראו פס' 22 לפסק-הדין)
מעבר לצורך, קבע בית המשפט העליון כי ממילא בנק ישראל לא "גילה" את המעילה בתוך תקופת הביטוח, ולכל היותר התעוררו בו חשדות. חשדות, כך נקבע, אינם שקולים לגילוי של ממש.
עוד קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לייחס לבנק את ידיעתם של הדירקטורים המועלים אודות הנזק. גם קביעה זו התבססה על לשונו ועל תכליתו של חוזה הביטוח. נקבע כי חוזה הביטוח מפריד בין מועד היווצרות הנזק לבין מועד גילויו, והפרדה זו לא תתקיים אם ידיעתו של המועל תיוחס לבנק – שהרי המועל "מגלה" את המעילה בד בבד עם ביצועה. בנוסף, מקום בו מועלים הדירקטורים בבנק, כך נקבע, אין רואים בהם אורגנים של הבנק לעניין עריכת חוזה הביטוח, וזאת לפי ההלכה שלפיה במקרים בהם כוונו פעולותיו של האורגן נגד התאגיד, לא תחול תורת האורגנים. יצוין, כי מכוח הפרדה זו, שבין אישיותו המשפטית של הבנק לבין הדירקטורים המועלים, קבע בית המשפט המחוזי כי הבנק לא "ידע" על המעילות טרםהחתימה על חוזה הביטוח. חשיבות הדבר היא בכך שאילו נקבע כי הבנק ידע על המעילה טרם החתימה על חוזה הביטוח, אפשר שהמשיבות היו פטורות מחובת התשלום, לפי הוראות סעיפים 7-6 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.
משלא הוכח כי גורם אחר בתוך הבנק גילה את המעילות בתוך תקופת הביטוח, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנזק אינו מבוטח.
העניין השני המוזכר בעתירה לדיון נוסף הוא קביעתו של בית המשפט העליון, לפיה מחריגה הפוליסה נזקים שהם תולדת מעשים של דירקטורים, אף אם מעשים אלה בוצעו בכשירותם כעובדים. בנוסף, נקבע כי במקרה שלפנינו, לא ניתן היה לבצע את המעשים אלמלא כיהנו המועלים כדירקטורים. בכך הפך בית המשפט העליון את קביעתו של בית המשפט המחוזי, שסבר כי המעילה בוצעה בכשירות הדירקטורים כעובדים, וכי מעילה מסוג זה נכללת בכיסוי הביטוחי.
ביחס לשני עניינים אלה – מהות דרישת הגילוי בתוך תקופת הביטוח והחרגת נזקים שנגרמו עקב מעשים של דירקטורים – מבקש המפרק לקיים דיון נוסף. לטעמו, טיבו של הגילוי הנדרש לצורך הקמת זכאות לתגמולי ביטוח אינו מוגדר באופן ברור וחד-משמעי בחוזה הביטוח. משכך, גורס המפרק, יש לפרשו בהרחבה לטובת המבוטח. עוד טוען המפרק כי מעשי המעילה בוצעו על-ידי הדירקטורים בכשירותם כעובדים בלבד; וכי יש לפרש את חוזה הביטוח כך שמקרה כזה לא יוחרג מן הכיסוי הביטוחי.
דין העתירה להידחות. תנאי לקיומו של דיון נוסף הוא כי נפסקה הלכה חדשה, קשה, חשובה או כזו העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, כאמור בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. במקרה שלפנינו, עניינו של פסק הדין הוא בפרשנות הוראות חוזה הביטוח המסוים שנכרת בין הבנק לבין המשיבות, ולא נקבעה בו הלכה בעלת תחולה כללית. טענותיו של המפרק, שהן בעלות אופי ערעורי, נוגעות לאופן יישוםהדין על המקרה הנדון ואילו הליך הדיון הנוסף נועד לליבון הדין עצמו. לכך יש להוסיף, כי פסק-הדין ניתן בהסכמת כל שופטי ההרכב. שיקול זה, המצטרף אל הטעמים שמנינו לעיל, מצדיק אף הוא שלא להורות על קיום דיון נוסף (ראו דנ"א 2393/12 מדינת ישראל נ' מולהי, פיסקה 9 (טרם פורסם, 22.4.2012))."
ההחלטה באתר בית המשפט.
