אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















מכון אקירוב לעסקים וסביבה באונ' ת"א

פרופ' כהנא, ראש המכון, מייחס חשיבות עצומה לסיכונים הסביבתיים, וסבור שעלינו לטפל בדחיפות בסיכונים הללו.

במסגרת כינוס חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב ביום 14/5/2007 הוכרז על הקמת מכון אלרוב- אקירוב לעסקים וסביבה. פרופ' יהודה כהנא, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב מונה כראש המכון.

פרופ' כהנא מייחס חשיבות עצומה לסיכונים הסביבתיים, וסבור שעלינו לטפל  בדחיפות בסיכונים הללו. הצלחת הטיפול תושג, לדעתו, בראש ובראשונה תוך התגייסות המגזר העסקי כולו – לרבות המגזר הפיננסי וחברות הביטוח. יש לפעול בחוכמה, בנחישות ובזריזות לטיפול בסיכונים הללו.

מדבריו של פרופ' כהנא על המיזם בטכס ההכרזה על המכון החדש:

"בראשית הקריירה האקדמית שלי, לפני למעלה מ- 40 שנה, הייתי העתידן הראשון בארץ. באותה עת, בשנות השישים, עשתה המהפכה הבתר תעשייתית POST INDUSTRIALאת צעדיה הראשונים. קבוצת "מועדון רומא" פרסמה את תוצאות המחקר על "הגבול לצמיחת העולם", וחזתה בעיות קשות הצפויות עקב אזילת מקורות אנרגיה ומשאבי טבע. בתמצית: אספקת המים שלנו תלויה לא רק במערכת צנרת ובאנרגיה הנדרשת לשאיבה והולכה, אלא בראש ובראשונה במקורות המים (אקוויפר).

בשנת 2005 פרסם האו"ם דוח, שנערך על ידי אלפי מומחים, בדבר מצב האקוסיסטמה של העולם בשנות האלפיים ( THE MILLENIUM ECOSYSTEM ASSESSMENT). דוח זה מוכיח שבמהלך חמישים השנה האחרונות שינה האדם את האקוסיסטמה בשעור חסר תקדים, ומואץ.  כמה מהשינויים הללו אינם לינאריים, וחלקם אינם הפיכים. אנחנו מנצלים את משאבי העולם, ומזהמים את כדור הארץ באופן חסר תקנה. על ידי כך אנחנו גורמים להכחדתם של מיני בעלי חיים וצמחים רבים, מסכנים את עצמנו, ולבטח מסכנים את עתיד הדורות הבאים.

מייחסים לאלברט איינשטין את המשפט: "שני דברים בעולם הם נצחיים: היקום עצמו, וטיפשות הגזע האנושי, ואינני בטוח אם הדבר נכון בוודאות לגבי היקום". עלינו לנסות ולתקן במהירות מספר שגיאות שנעשו על ידי האדם בגלל קוצר ראייה, על מנת שנוכל לאפשר ליקום לשרוד.

כמה מנהיגים, ובראשם אנשי עסקים בולטים, החליטו לקחת אחריות לתיקון המצב, ולשם כך אימצו דרכי חשיבה חדשות. בעקבות זאת אנו שומעים בכ- 15 השנה האחרונות, יותר ויותר מושגים כגון " לא להשאיר עקבות " ( NO FOOTPRINT), "קיימות" (SUSTAINABILITY), מדיניות  "ירוקה" ועוד. אנחנו שומעים יותר ויותר על גישות חדשות בניהול: בעולם המסורתי ראו את אחריות ההנהלה לדאוג לרווחת בעלי המניות (STOCK HOLDERS). כיום מצפים מההנהלה לפעול באופן אחראי לטובת כלל הצדדים המעורבים: עובדים ומשפחותיהם, צרכנים, נושים, הסביבה וכו' (STAKEHOLDERS ) ולא רק כלפי בעלי המניות. אנחנו עדים להבנות בינלאומיים, אמנות, חוקים שונים, והסכמים וולונטריים להגנת סביבתנו ועולמנו.

בכמה מקומות מתייחסים לעניין ברצינות מרובה ביותר. ראן למשל את יפן, ארץ פורמאלית, בה כל אדם בא חנוט בחליפה כהה ועניבה במשך רוב שעות היום. בביקורנו האחרון ביפו, גילינו להפתעתנו, כי  רוב היפנים שפגשנו הפעם היו ללא חליפות וללא עניבות. התברר שהם החליטו לצמצם את צריכת האנרגיה ואת זיהום האוויר הנלווה לשריפת הדלקים. אי לכך צמצמו מאד את מיזוג האוויר בכל מקום, ובהתאם שינו את קוד הלבוש למשך חודשי הקיץ הלוהטים. (ובמשמעת היפנית הם אומנם קוצרים הישגים מרשימים בצמצום צריכת האנרגיה ובהקטנת הזיהום...).

 כשדנים בסביבה עלינו להתייחס לא רק לתופעת ההתחממות הגלובלית, אלא למכלול התופעות הקשורות בזיהום אויר  ומים   ובניצול יתר של משאבים. עלינו לשקול לא רק את הסביבה הפיסית, אלא גם את הסביבה הדמוגרפית המשתנה, בעיות בריאות ואריכות חיים, וכן בעיות פיסיות ותרבותיות הקשורות לאיכות החיים של האוכלוסיה. החברה הבתר תעשייתית מאופיינת בהרכב משפחה שונה, במבנה תעסוקתי שונה , ובחשש של אבטלה כרונית לחלק משמעותי של האוכלוסיה. האם האנשים יוכלו לרכוש את המוצרים שכלכלת העולם מייצרת?

פרשת השבוע שהוקראה בשבת בבתי הכנסת (בהר- בחוקותי) מטפלת בשניים מהנושאים הללו: בהגבלת ניצול משאבי הטבע – על ידי הכרזת שנת שמיטה ויובל, ובאחריות החברתית שלנו לטפל באח שאינו יכול להתמודד עם המצוקות הכלכליות.

 במפגש הראשון של הכיתות שלי בקורס לניהול סיכונים, אני תמיד מדגיש בפני תלמידי שאין לפחד מפני הסיכונים, אלא יש למצוא דרכים להתייצב מולם בחוכמה. אין פלא שבכתב הסיני הסימן שמציין   "משבר" זהה לסימן שמייצג "הזדמנות". עלינו למצוא דרכים להפוך את הלימון ללימונדה. אותה גישה מתאימה לטיפול בסיכוני הסביבה.

בשנים האחרונות קמו בישראל מספר ארגונים חשובים העוסקים בנושאים סביבתיים. ואף יש משרד ממשלתי לענייני הגנת הסביבה. מספר פירמות ישראליות פרסמו את מדיניותן הסביבתית ה"ירוקה" – ואני מברך אותן על כך. אנו רואים התקדמות חשובה, והיא מאד חיובית בעיני. אולם קיימות חברות רבות שעדין לא נמצאות שם. להערכתי, גישת רוב העסקים ביחס לסיכוני הסביבה היא עדין שלילית בעיקרה. מנהלים חוששים להופיע לימי עיון בשאלות סביבתיות, מחשש שיהפכו למטרה לביקורת. הם נמנעים מפעילות סביבתית בגלל התפישה שנלוות לכך עלויות כבדות לארגון, והדבר עלול לפגוע ברווחים. לכן ההנהלות משתדלות לנקוט צעדים רק כאשר הן מחויבות לעשות כן עקב חקיקה, או בגלל ההכרח לעמוד בסטנדרטים מסוימים. כלומר, הטיפול בסיכוני הסביבה, נעשה לעיתים קרובות מתוך הכרח או חשש, ולא מתוך מודעות פנימית אמיתית לצורך הקיומי, ולא מתוך הכרה שזו צורת החיים ודרך החשיבה החדשה של האדם והחברה בעולם הבתר תעשייתי.

סיכוני הסביבה הפכו להיות האתגר המרכזי של דורנו. אותם עסקים שיצליחו לעמוד באתגר ייהפכו למנהיגים. אולם גם אלה שלא שואפים להיות מנהיגים מתחילים להיחשף לאתגר הגדול: בעיות של מדיניות סביבתית הופכות, למשל, למכשול הגדול של ישראל וארצות אחרות ברצותן להצטרף לשוק האירופי – אולי יותר מבעיות פוליטיות. כיום אינך יכול להיות ספק לכמה מהקונצרנים העולמיים הגדולים, שהכריזו על מדיניותם הירוקה, ועכשיו הם דורשים מכל ספקיהם לעמוד באותן דרישות. כמה מוסדות פיננסיים גדולים כבר חתמו על הסכם וולונטרי של השוואה (EQUATOR PRINCIPLE). לפי הסכם זה לא יינתן מימון משמעותי לחברה שאינה מכבדת את איכות הסביבה. גם מספר חברות ביטוח שוקלות אימוץ רעיון דומה.

החלטתו של מר אקירוב לייסד את המכון לעסקים וסביבה באה בעיתוי נכון עבור ישראל. ושמחתי להצטרף לאתגר זה. (אזכיר שפרשת השבוע החדשה – במדבר – עוסקת בענייני משפחתי, משפחת צאצאי אהרון הכהן. בעצם מובטח למשפחתי תפקיד בבית המקדש. מאחר והמקדש אינו פעיל כיום, אני פנוי לעסוק במשימת קודש אחרת, להנחיל את הרעיונות הסביבתיים לעולם העסקי בישראל).

 מטרת המכון החדש היא לעצב מחדש את עמדת המנהיגות העסקית של ישראל לאתגר הסביבתי החדש.זו משימה קשה, משום ששום פירמה אינה יכולה להתמודד עם האתגר לבדה, ונדרש שיתוף פעולה רב – מה שאינו מצוי כל כך בארצנו. אנחנו כבר נערכים להגדרת מטרות אופרטיביות למכון החדש. בכוונתנו ליזום קורסים אוניברסיטאיים למנהלים, למשוך חוקרים לתחום, ולהגיע לקהילה העסקית הבכירה בארץ. אנחנו נוכיח לקהילה העסקית שזו הדרך הטובה ביותר (ולעיתים היחידה) לקדם את עסקיה. כמה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם כבר מקיימות תוכניות לימוד בתחום העסקים והסביבה. תחרות מצד שחקנים טובים רק תחזק אותנו ("קנאת סופרים תרבה חוכמה")."

פרופ' יהודה כהנא פעיל למעלה מ- 40 שנה בתחומי ניהול הסיכונים הביטוח והאקטואריה בארץ. הוא עמד בשנות השבעים בראש תכנית הלימודים לאקטואריה באוניברסיטת תל אביב, כיהן במשך עשרות שנים כראש המרכז ע"ש דר' ארהרד ללימודים גבוהים ומחקר בביטוח,  עמד בראש תכנית לימודי  ה- CLUמאז הקמתה,  והיה הדיקאן המייסד של המסלול האקדמי של המכללה לביטוח (כיום במכללה אקדמית נתניה). הוא כיהן באוניברסיטאות רבות וידועות בעולם, ונכלל בין החוקרים הפוריים ביותר בעולם הביטוח. לפרופ' כהנא יש מעורבות ניכרת בעולם העסקי. בין היתר היה מהוגי רעיון קרנות הפנסיה החדשות בישראל.


עוד מפרי עטו של פרופ כהנא באתר:

המשבר הפיננסי העולמי – ההזדמנות הכלכלית

נזקי הקרה בחקלאות וביטוח נזקי טבע 

המאמר של פרופ' יהודה כהנא בנושא איכות הסביבה

פרופ' כהנא על צו ההרחבה לפנסיה חובה