אחריותה של עריית ת"א לבור במדרכה

תא (ת"א) 54871-07‏ ‏ דוד עקיבא נ' עיריית תל-אביב

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

פסק הדין ניתן ביום: 1.05.12

ע"י כבוד השופטת: ארנה לוי

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של הולך רגל לחייב את עיריית תל-אביב ואת חברת הביטוח שביטחה אותה בביטוח אחריות חוקית לפצות אותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בשל מעידה ונפילה ברחוב עקב מפגע בהלכו ברחוב?

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את חברת הביטוח לפצות את הנתבע בניכוי 10% רשלנות תורמת של הנפגע.

מתוך פסק הדין:

"לאחר ששמעתי העדויות ועיינתי בחומר הראיות ובטענות הצדדים. מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל. אני מקבלת את גרסת התובע לגבי נסיבות התאונה ומיקום הארוע כגרסה מהימנה. גרסה זו נאמרה מיד לאחר הארוע לחתנו, אשר גם פעל לצילום המקום.

...

ובאשר לחבות הנתבעת. הפסיקה עסקה במספר הזדמנויות באחריות רשות מקומית לנזקיו של מי שנפל בדרך עקב מפגע. דומה שאין חולק על חובת הזהירות המושגית המוטלת על עירייה כלפי העושים שימוש במקרקעין המצויים בתחומה לדאוג לבטיחות ולתקינות אותם מקרקעין, למנוע מכשולים ולהסיר אותם. האחריות קמה הן על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] והן על פי סעיף 235 לפקודת העיריות[נוסח חדש]. השאלה המתעוררת היא קיומה של חובת זהירות קונקרטית, שהרי אין חובה למנוע כל סיכון אלא רק סיכון בלתי סביר, לגביו יש לנקוט אמצעי זהירות סבירים על מנת למנעו. הנתבעת טוענת כי בענייננו מדובר בשטח פרטי ולא ציבורי ולכן לא קמה חובת זהירות קונקרטית. איני יכולה לקבל הטענה. לא הוצגה כל ראיה התומכת בטענה זו, למרות שהנתבעת יכולה הייתה להביא ראיות לעניין זה. אך גם מעבר לכך, מעיון בתמונות עולה כי מדובר במקום פתוח בו רשאי הציבור לעבור ואף עובר בו בפועל. אף התובע עבר במקום בדרכו מתחנת אוטובוס לביתו. בעניין זה, אין כל נפקות לבעלות הקניינית על שטח זה או אחר. המבחן אינו קנייני אלא בהתאם לזכות השימוש והמעבר של הציבור בשטח בפועל. לעניין זה יש להפנות להגדרת "רחוב" בפקודת הפרשנות [נוסח חדש], הכוללת: "כל מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או הציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו" וכן לפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 6795/93 אגדי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1)705, שם נקבע כך: "כאשר המחוקק נקט לשון "הציבור...נוהג לעבור בו..."הוא כיוון דבריו לתיאור שבעובדה ללא היזקקות לשאלת הבעלות במקרקעין...החובה למנוע מכשולים שיש בהם כדי לצור סיכון לעוברים ושבים ב"רחוב" כהגדרתו בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] היא כללית וחלה על כל רחוב. מניעת הסכנה לאדם ולרכוש העולה מן המכשול, במקום שבו עובר הציבור, ניצבת בראש דאגתם של המחוקק ושל העירייה שהוסמכה על ידו". 

בענייננו, מדובר היה בסיכון בלתי סביר, שקע במרצפות, אליו נחשף התובע, אשר כנגד התממשותו היה על הנתבעת לנקוט אמצעי זהירות, אשר לא ננקטו. הנתבעת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע וכתוצאה מכך נגרם לו נזק גוף. עם זאת, גם התובע נושא באשם תורם, שהרי היה עליו לשים לב למקום הליכתו ודריכתו, במיוחד כאשר מדובר במקום הסמוך לביתו ובו, יש להניח, נהג לעבור לעיתים. בנסיבות העניין, נוכח טיב המפגע ומיקומו אעמיד את גובה אשמו התורם של התובע על 10%. "

1.      ולשאלת הנזק. לתובע נגרם קרע בגיד הסופראספינטוס בכתף ימין. הוא טופל במתלה