חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אובדן רווחים וחבותו הנזיקית של המבטח

הפסיקה האמריקאית הכירה בשורה ארוכה של נזקים תוצאתיים שניתן לצפותם כתוצאה מאי תשלום תגמולי ביטוח במועד

 

 

ע"א  7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נגד אחד העם מזון והשקעות בע"מ ואח'

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 9/7/2012

 

ע"י כבוד השופט: י' דנציגר ובהסכמתם של השופטים המשנה לנשיא  א' ריבלין (בדימ') ונ' סולברג

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור והערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקיבל את תביעת המבוטח באופן חלקי וחייב את חברת הביטוח לשלם לו סכום של  1,934,534 ₪  בגין נזקים ואובדן רווחים שנגרמו לו עקב התנהלותה של חברת הביטוח?

 

רקע: מדובר בנזק שנגרם למסעדה מבוטחת בשל הצתה. בשל איחור בתשלום תגמולי הביטוח, נבצר מהמבוטח לשקם את המסעדה והוא הפסיד את חוזה השכירות. בית המשפט המחוזי חייב את חברת הביטוח לפצות את המבוטח בשל אובדן הרווחים שנגרם לו עקב האיחור בתשלום תגמולי הביטוח וזאת מעבר לתקופת השיפוי הנקובה בפוליסה. בשל האיחור בתשלום תגמולי הביטוח, נקבע גם כי חברת הביטוח תשלם את תגמולי הביטוח בשל הנזק לתכולה לפי ערך כינון וזאת למרות שהמבוטח לא כונן את רכושו כנדרש לפי תנאי ערך הכינון לפי הפוליסה.

 

בית המשפט העליון, דחה את הערעורים אבל קיבל באופן חלקי את הערעור לעניין תקופת הפיצוי בשל אובדן הרווחים וקבע, כי התקופה בגינה ישולם פיצוי בגין אובדן רווחים לא יהיה למשך כל תקופת האופציה לפי הסכם השכירות אלא רק למשך התקופה שחלפה ממועד סגירת המסעדה המבוטח בשל מקרה הביטוח ועד למועד פתיחתה של מסעדה חדשה מאותו סוג בסמוך למקום שבו נמצאה המסעדה המבוטח ע"י חברה חדשה בבעלותו המלאה של המבוטח. המבוטח ערער, כי סכום שכר הטרחה שנפסק לעורך דינו בסך 50,000 ₪ הוא נמוך ביותר לאור העבודה הרבה אשר הושקעה על ידו בתיק.

 

 

מתוך פסק הדין:

 

"בת"א (חי') 270/00 סקאי קלאב בע"מ נ' סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ(טרם פורסם, 24.4.2009) (להלן: עניין סקאי קלאב) נדונה תביעתו של מבוטח, מועדון ובית ספר לצניחה, לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו עקב עיכוב בתשלום תגמולי הביטוח בעקבות התרסקות מטוס שהיה בבעלותו. נטען כי העיכוב בתשלום תגמולי הביטוח (שנמשך שנים רבות באותו עניין) הוביל לקריסת העסק ולהפסקת פעילותו של מועדון הצניחה ובסופו של יום למכירתו לצד שלישי. בית המשפט המחוזי (השופט י' עמית) קיבל את התביעה ופסק למבוטח למעלה ממיליון ש"ח, בגין נזקיו. השופט עמית קבע כי אין לראות בחיוב תשלום תגמולי הביטוח חיוב כספי רגיל ו"יש לקחת בחשבון כי חוזה הביטוח נועד מלכתחילה להיות משען וסעד למבוטח ביום פקודה". כמו כן, ציין השופט עמית כי הפסיקה האמריקאית הכירה בשורה ארוכה של נזקים תוצאתיים שניתן לצפותם כתוצאה מאי תשלום תגמול ביטוח במועד, לרבות הוצאות מימון, הפסד שכר דירה, אובדן רווחים ואף פשיטת רגל או קריסת העסק (ראו סעיף 46 שם)."  

 

" סבורני כי לא היה מקום לחייב את המערערת בתשלום פיצויים עבור מלוא תקופת האופציה, אלא לצמצם את הפיצויים לתקופה שבין מועד סגירת המסעדה שהפעילה המשיבה למועד פתיחת המסעדה החדשה. סבורני כי בנסיבות העניין, בשים לב לכך שאין מחלוקת בדבר פתיחתה של מסעדה חדשה (בעלת מאפיינים דומים ובסמיכות פיזית למסעדה שנשרפה) על ידי בעליה של המשיבה במהלך תקופת האופציה, הענקת פיצוי בגין מלוא תקופת האופציה תחרוג מעיקרון הצפיות. ודוק, איני מתעלם מהעובדה כי מדובר, כאמור, במסעדה חדשה שנפתחה תחת אישיות משפטית נפרדת. יחד עם זאת, מעדותו של אברהמיאן לפני בית המשפט המחוזי עולה כי הוא בעל המניות היחיד הן במשיבה והן בחברה שמכוחה פועלת המסעדה החדשה, ולפיכך סבורני כי בנסיבות העניין לא ניתן להתעלם מהמסעדה החדשה, על הכנסותיה ורווחיה, ולהעניק למשיבה פיצוי עד תום תקופת האופציה."

 

 

"המערערת לא שילמה את תגמולי הביטוח במועדים הקבועים בדין. תגמולי הביטוח בגין הנזק הממשי ובגין הסכומים שאינם שנויים במחלוקת שולמו רק כחודשיים לאחר הגשת תביעת הביטוח הראשונה על ידי המשיבה.

 

...

 

המערערת עיכבה שלא כדין את תגמולי הביטוח בגין הנזק הממשי ובכך מנעה מהמשיבה כל אפשרות לכונן את הציוד ויש לראותה כמי שמנעה מהמשיבה מלקיים את החיוב שהוטל עליה כתנאי לתשלומי הכינון. כפועל יוצא, סבורני כי המערערת אינה רשאית להסתמך על אי-קיומו של החיוב."

 

          

"המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין:

 

מצטרף אני לפסק דינו של חברי השופט י' דנציגר,ואבקש להוסיף זאת: דין הוא מצד העקרון כי המבוטח – הנפגע זכאי, במקרים המתאימים, לתבוע פיצויים בגין אובדן הכנסות הן בעילה חוזית לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות), וכן בעילה נזיקית של הפרת החובה החקוקה הקבועה בסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח. אלא, ששאלת הזכאות צריך שתבחן גם על-פי כללי ריחוק הנזק. במקרה שלפנינו, התרחשה שרשרת של מעשי נזק: תגמולי הביטוח לא שולמו במועד, כתוצאה מכך לא שופץ המבנה, כתוצאה מכך לא ניתן היה לבטח את המבנה וכתוצאה מכך בוטל הסכם השכירות בין הנפגע לבין משכיר הנכס והנפגע סבל מאובדן רווחים. אין ספק כי הנזקים האלה כולם קשורים זה בזה מבחינת הסיבתיות העובדתית – והשאלה היא האם אחראית חברת הביטוח לשרשרת כל התוצאות המזיקות?

 

ככל שמדובר בתביעה הנזיקית הרי שיש להכריע בשאלת אחריותו של המזיק, שגרם בהתנהגותו למעשה המזיק הראשון (כאן – הפרת החובה החקוקה לשלם את תגמולי הביטוח במועדם), גם לנזק (או הנזקים) הנוסף (או הנוספים). יש לבחון אם ניצבים אנו בפני יחידת נזק אחת או שמא בפנינו נזקים נוספים-נפרדים. יש לבחון בשלב הראשון אם לאחר תהליך הגרימה המקורי (שגרם לנזקים הראשוניים) התרחש "אירוע מובחן" נוסף שבעקבותיו בא הנזק השני. אם לא מאותר אירוע מובחן, כי אז הנזק הראשוני וזה הנוסף אינם אלא יחידת נזק אחת והמזיק חב בכולה (רע"א 4394/09 גרגורי לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות' (1993) בע"מ(לא פורסם, 30.12.2010)). אלא שבענייננו אין ספק כי התרחשו אירועים מובחנים מן האירוע הראשוני, לאמור "התרחשה השתלשלות עובדתית חדשה שניתן לזהות את רגע התרחשותה על ציר הזמן" (שם,בפיסקה 11). כיוון שכך, יש להכריע בשאלה אם הנזק או הנזקים הנוספים הם אירוע קרוב, המקנה זכאות לפיצויים או אירוע רחוק השולל אותה. המבחן לכך הוא מבחן הסיכון הצפוי. יש לבחון אם הנזק או הנזקים הנוספים היו צפויים. שאלה זו נגזרת, תכופות, מצפיותו של האירוע הנוסף. צפיות לעניין זה היא צפיות סבירה. לענין זה ניתן להציע מספר מבחני עזר (שם, בפיסקה 13): מבחן הריחוק בזמן ובמקום בין האירועים השונים; הסתברות מראש של התרחשות האירוע הנוסף וכן מבחן הישירות והתלות שבין האירועים. במקרה זה הן הנזק הנוסף השני והן הנזקים הנוספים התרחשו כולם תוך פרק זמן קצר יחסית. ההסתברות להתרחשות הנזקים הנוספים, שנגרמו בעקבות ההפרה של החובה לשלם את תגמולי הביטוח במועד, הייתה גבוהה. כל האירועים המובחנים היו תלויים זה בזה, והאחרונים, הם פועל יוצא ישיר של הראשון. כיוון שכך, אחראי המבטח, בנזיקין, כלפי הנפגע, בגין כל הנזקים אותם מנה חברי השופט י' דנציגר.

 

תוצאה זו מייתרת למעשה את הצורך בדיון בעילה החוזית. אך יאמר, למעלה מן הדרוש, כי התוצאה הייתה זהה גם בהיעדר עילה נזיקית. יש המבחינים במסגרת דיני הביטוח בין "נזק ישיר" לבין "נזק תוצאתי", וכך נפסק לעניין חוזה ביטוח כי "יש להבחין בין פיצוי בגין נזק תוצאתי, הכלול במסגרת הפוליסה, לבין פיצוי בגין נזק תוצאתי שנגרם למבוטח בשל הפרת חוזה על-ידי חברת הביטוח, למשל מאחר ולא שילמה למבוטח את התגמולים", וכן כי "בעוד שבמקרה הראשון הכלל הוא כי נזק תוצאתי אינו מכוסה על ידי פוליסת ביטוח רכוש, אלא אם כן קובעת הפוליסה אחרת... במקרה השני נגזרת החובה לפצות מדיני החוזים הכלליים, לפי סעיף 10 לחוק [התרופות]" (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלותבע"מ(לא פורסם)). נזק תוצאתי לפי מינוח זה הוא נזק מאוחר יותר בשרשרת הסיבתית. הנזקים הנוספים שנגרמו לנפגע בענייננו (מעבר לנזק הראשוני) הם לפיכך נזקים תוצאתיים. קרבתם או ריחוקם של הנזקים הנוספים האלה יוכרע על פי מבחן הצפיות כמצוות ס' 10 לחוק הפיצויים (תרופות) הקובע כי "הנפגע זכאי לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".

 

בדיני החוזים נבחנת שאלת ריחוק הנזק במועד כריתת החוזה ואילו במסגרת דיני הנזיקין היא נבחנת במועד ביצוע העוולה. השוני במועדים אלה עשוי להשפיע על התוצאה. במקרים כמו זה שבפנינו, שבהם הפרת החוזה מהווה גם עוולה בנזיקין, יהא מועד ההפרה – ולא מועד הכריתה – המועד הקובע לעניין ריחוק הנזק, והפיצוי יוענק בהתאם (דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים כרך ד', 2011, 611).

 

כאמור, די לנו בעילה הנזיקית כדי להגיע למסקנות המשפטיות אליהן הגיע חברי השופט י' דנציגר ואני מצטרף לפסק דינו."

 

פסק הדין באתר הרשות השופטת.

עבור לתוכן העמוד