תאמ (פ"ת) 9274-06-09 עפרה פרידמן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'
בית המשפט: השלום בפתח תקווה
פסק הדין ניתן ביום: 27/1/2013
על ידי כב' השופט: נחום שטרנליכט
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתה של המבוטחת ולחייב את חברת הביטוח לשלם לה סכום של 30,000 ₪ המהווה לטענתה את ההפרש בין הסכום ששולם לה בפועל ע"י חברת הביטוח לבין הסכום אשר דווח לה לגביו ע"י סוכנות הביטוח כסכום העומד לרשותה טרם פדיון פוליסת הביטוח?
בית המשפט דחה את התביעה
מתוך פסק הדין:
"מתנאי הפוליסה, עולה, איפוא, כי המדובר בתכנית פוליסה המשתתפת ברווחי תיק השקעות, באופן שערכי הפדיון מושפעים ישירות מהשקעות הנעשות בכספים.
התובעת העידה, כי קיבלה לידיה את תנאיה הכלליים של הפוליסה, לראשונה, רק לאחר שהתלוננה על הסכום המופחת (סעיף 27 רישא לתצהיר עדותה של התובעת; עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 20-21; עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 24 - עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 1). מנגד, גב' שיר העידה, כי הגם שאין בידיה אסמכתא שהפוליסה ותנאיה אכן נשלחו לתובעת, על פי הנוהג והנוהל אצל הנתבעות, היא נשלחה אליה (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 26-32; עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 3-4).
אף אם אניח, כי תנאי הפוליסה לא נשלחו לתובעת, התובעת ידעה, או לכל הפחות היה עליה לדעת, כי הכספים שהפקידה מושפעים מרווחים או הפסדים. זאת מהטעמים הבאים:
התובעת חתמה על הצעת הביטוח - נספח א לתצהיר עדותה של הגב' שיר. בכותרת ההצעה נרשם: "פוליסת מנהלים משתתפת ברווחים" ולאחר מכן "יותר רווח מעורב רווח או גמלא רווח". התובעת הינה עורכת דין במקצועה אשר כיהנה כיו"ר נעמ"ת. חזקה על התובעת שהבינה על מה חתמה והבינה את משמעות הצטרפותה לתכנית הביטוח."
"התובעת בכוונה השקיעה הכספים בפוליסה תוך מודעות גמורה לכך שמדובר בהשקעה החשופה לתנודות שבשוק ההון, וזאת מתוך רצון להפיק רווחים אך גם תוך מודעות לסיכון שבספיגת הפסדים.
מעבר לכך, התובעת העידה, כי לא ביקשה לקבל את הפוליסה לידיה (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 21). בפסק הדין בת"א 1723/99, מגדל שירותי מימון בע"מ נ' ליזה, לא פורסם, בסעיף 49 לפסק הדין, נאמר:
"לצד חובתה של חברת הביטוח עומדת חובתו של המבוטח לעיין בפוליסה שנשלחה לו. אכן 'זהירות סבירה מצד אדם המקבל לידיו פוליסת ביטוח היא לטרוח ולעיין בה' (ע"א 682/82, בן אריה נ' 'סהר' חברה לביטוח בע"מ, פד"י לז(3)589). אוסיף עוד, כי גם מקום בו אין המבוטח מקבל את הפוליסה לידיו, הרי שמוטל עליו, כמבוטח סביר, לדרוש מחברת הביטוח לשלוח לו את הפוליסה החלה בתקופת ביטוח החדשה ולעקוב אחר קבלתה לידיו".
אשר על כן, נדחית טענת התובעת שלא ידעה, כי הפוליסה אליה הצטרפה הינה פוליסה המשתתפת ברווחים והתלויה בתנודות שוק ההון.
רשלנות הנתבעות-האומנם?
אין ספק כי בין חברות ביטוח למבוטחיהן חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית. כפי שנאמר בענין זה בת"א(ת"א)38975/05, אביב נ' המגן חברה לביטוח, לא פורסם:
"לחברות הביטוח בכלל, ולאלו העוסקות בענייני קצבה, פנסיה, ביטוח חיים וכד' בפרט, יש חובת זהירות גם קונקרטית ומושגית כלפי מבוטחיהן, הן בהיבט החוזי והן בהיבט הנזיקי. אין ספק כי על המגן ועל שלוחיה, חלות חובות מוגברות (ההדגשה במקור - נ"ש) למסור למבוטחיה מידע אמין, בדוק, מלא ומדויק, מכח סעיף 15 לחוק החוזים ומכוח סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין ..."
על יחסי האמון המיוחדים השוררים בין מבטח למבוטח ועל החובות המוגברות המוטלות על המבטח - תוצאת יחסים אלו, עמד בית המשפט בהרחבה בע"ע 1341/01, רפפורט נ' מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, פד"ע לח 630. בעמ' 638 לפסק הדין נאמר:
"ישנם חוזים שבהם דרישת תום הלב מוגברת, על צד לחוזה להיות בבחינת 'מלאך' לזולתו, לדאוג גם לאינטרסים של זולתו. תום הלב המוגבר דורש גילוי מוגבר של פרטים רלוונטיים הידועים לצד אחד. במסגרת עובדות אלו לא מדובר רק בעובדות העולות מתוך החוזה. כאלו הם חוזי היחס דוגמת יחסי העבודה. כאלו הם החוזים שבהם לצד אחד יש מידע רלוונטי שאי ידיעתו עלולה לפגוע בצד האחר. כאלו הם חוזים בין חברות שתפקידן הוא לספק שירות פיננסי לאדם, דוגמת בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה. יחסים ממין זה
דורשים אמון מיוחד מכל אחד מהצדדים. אלו יחסי אמון מיוחדים ... הנימוק הוא שלאחד הצדדים יש מידע שעלול להשפיע על מצבו של הצד האחר ... המבטח הוא בעל העוצמה, הוא בעל הידע באשר לתנאים העלולים לפגוע במבוטח. המבטח אחראי לכך שהמבוטח ידע באלו נסיבות הוא עלול להיפגע ולהפסיד את תשלומי הביטוח בקרות ארוע ביטוחי ... חובת הגילוי המוגבר כוללת חובת גילוי יזום".
התובעת טוענת, כי הנתבעות התרשלו משלא הביאו לידיעתה טרם משיכת הכספים, כי הסכום העומד לרשותה פחת באופן משמעותי מהסכום עליו דווח לה במכתב מטעם הנתבעת.
...
אינני מקבל טענה זו.
פירוש הדבר, שהובא לידי התובעת, שהסכום הנקוב במכתב אינו בבחינת סוף פסוק. ככל הנראה, ומאופן תאור הדברים על ידי התובעת, כאמור לעיל, הנציגה אישרה בפני התובעת, כי מה שנכתב במכתב אכן נכון - למועד כתיבת המכתב. שוב, אין כל התחייבות לסכום שישולם בסוף, כאשר ברור היה גם לתובעת, שסכום זה נתון לתנודות בשוק ההון, כפי שנאמר כבר לעיל.
גם אם נציגת השירות אישרה באזני התובעת שהסכום העומד לרשות התובעת הינו הסכום הנקוב במכתב, עדיין אין בכך התחייבות מצידן של הנתבעות, שזהו סכום הכסף שהתובעת תקבל בסופו של דבר ביום הפדיון."
